Page 148 - morocco

‫מיכאל מ' לסקר‪142‬‬

‫מרוקו‬

‫מחוץ למרוקו‪ ,‬הכינו הארגונים הללו‪ ,‬כי"ח ו"אוצר התורה"‪ ,‬גלופות של סידור תפילה‬
‫וחומש עם פירוש רש"י‪ ,‬שאותם הדפיסו פעמים רבות וברבבות עותקים‪ .‬סידור התפילה‬
‫המשמש עד היום בבתי הכנסת במרוקו‪ ,‬והחומש המשמש בכל בתי הספר וברוב בתי‬
‫הכנסת מקורם במלאי הספרים שנדפסו ביזמת המורים של רשתות החינוך‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫שני הארגונים הפיקו עזרי הוראה רבים ‪ -‬שיעורים לדוגמה‪ ,‬מדריכים למורים‪ ,‬חוברות‬
‫לכל החגים‪ ,‬שירים וקטעים מן הספרות העברית ‪ -‬אשר שוכפלו ונשלחו לבתי הספר‪.‬‬
‫אחרי ‪ 1956‬למדו בכי"ח צרפתית יותר מאשר ערבית או עברית‪ ,‬והצעירים היהודים‬
‫בערים הגדולות היו דוברי צרפתית‪ ,‬אם כי בחיק המשפחה המשיכו לדבר ערבית‪-‬יהודית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יהודים שעלו לישראל ממרוקו‪ ,‬ובעיקר בני הדור הצעיר‪ ,‬נחשפו לתרבות‬

‫הישראלית והתרחקו מזו הצרפתית‪.‬‬

‫מספר התלמידים הרשומים בבתי הספר של הארגונים היהוד"ם במרוקו‪* 1969-1965 ,‬‬

‫נו ב' נו ב' נו ב' ‪ '00‬יוני אוק' מארס‬ ‫הארגון‬
‫‪1969 1968 1968 1968 1967 1966 1965‬‬

‫‪6,683 6,786 7,140 7,656 8,158 9,291 9,221‬‬ ‫כי" ח‬

‫"אוצר התורה" ב‪3,431 3,531 3,510 3,774 4,277 4,637 4666‬‬

‫‪864 900 1,013 1,256 1,350 1,384 1,229‬‬ ‫הב"ר‬

‫‪10,978 11,217 11,663 12,686 13,785 15,312 15,186‬‬ ‫סך‪-‬הכול‬

‫* הנתונים בטבלה אינם כוללים מוסלמים שלמדו בכי"ח‪ ,‬אלא את התלמידים הרשומים בבתי ספר‬
‫משותפים לכי"ח ול"אורט"‪ .‬יש בהם כפילות מסוימת‪ ,‬כגון תלמידים שלמדו בשעות הבוקר בכי"ח ובשעות‬

‫אחר הצהריים ב"אוצר התורה"‪ .‬ארכיון הג'וינט‪ ,‬קופסא ‪.A401‬‬

‫סיכום‬

‫לולא העלייה הגדולה לישראל בשנים ‪ ,1956-1949‬ומבצע "יכין" )‪ ,(1964-1961‬שבו יצאו‬
‫למעלה ממחצית בני הקהילה‪ ,‬הייתה "הצעידה לקראת המערב" ‪ -‬ככינויו של איש הרוח‬
‫היהודי האלג'ירי‪ ,‬אנדרה שוראקי‪ ,‬בכותרת אחד מספריו )‪- (Marche vers I'Occident‬‬
‫מצמצמת את פער היחשפותם של יהודי מרוקו לתרבות המערבית‪ ,‬בהשוואה ליהודי‬
‫אלג'יריה ותוניסיה‪ .‬הצעידה הזו של יהודי מרוקו נקטעה אצל העולים לישראל‪ ,‬אך יהודי‬

‫מרוקו שהתיישבו בקנדה הצרפתית‪ ,‬בצרפת או בבלגיה המשיכו בצעידה זו‪.‬‬
‫אפשר לומר בוודאות שכי"ח היה הארגון החשוב ביותר שעסק בהחדרת המודרניזציה‬
‫לנוער ולצעירים במרוקו‪ .‬בלי המפעל הגדול והמכובד הזה‪ ,‬וללא הנוכחות הקולוניאלית‪,‬‬
‫לא היו יהודי מרוקו חווים תמורות כלכליות וחברתיות חשובות‪ .‬גם ההכשרה לעלייה‬
‫נעשתה בעיקר במסגרת כי"ח‪ ,‬ואין ספק כי הקליטה בישראל הייתה קשה יותר ללא‬
‫המאמצים העילאיים שהשקיעו בהכנות לקראתה כי"ח‪" ,‬אורט" והגופים הבין‪-‬לאומיים‬

‫האחרים‪.‬‬