Page 158 - morocco
P. 158
בתקופות הקדומות למדו עברית ודקדוק עברי בשיטות ראחן ממן152
המסורתיות .בארון הספרים של אדם משכיל במרוקו אפשר
היה למצוא בדרך כלל את פפר מכלול ©דקדוק לשון המקרא( מרוקו
לרדבק )הוא רבי דוד קמחי מפרובנס ,איש המאה השלוש-עשרה(
נוסף על פפר השרשים )מילון ללשון המקרא( שלו .עד כדי כך ילדה לומדת עברית בבית ספר"אוצר התורה' /קזבלנקה!966,
היו ספרי הרד"ק פופולריים במרוקו שאמרו עליו "אם אין קמח
אין תורה"" ,קמח" -רמז לשם קמחי .ואכן ,תכליתה של הוראת
העברית הייתה רק להכשיר את הלומד לחיי בית הכנסת ולחיי
התרבות הדתית.
במאות התשע-עשרה והעשרים הובאו למרוקו ספרי לימוד
מודרניים שנכתבו באירופה או בארץ ישראל ,ולמן ראשיתו של
עידן הציונות המודרנית התחילו ללמד עברית גם לשם דיבור.
במאה העשרים ,חלק מהמורים שלימדו בבתי הספר ,ברשתות
החינוך "אם הבנים" ו"תלמוד תורה" ובישיבות במרוקו ,קיבל
חלק מהכשרתו המקצועית בארץ ישראל .במרוקו פעלו -
מכתב ממרוקו :כיצד למדת! עברות
]" [,מקרח מאושר קרני ביום חכנסי לבית־מסחר ספרים נושנים ,אחרי חפשי כה וכה בדרכי ,נתקל מבטי
בספר הקרוי "חיים" ©בצרפתית( ,תפסתיו ,ובדפדפי בו נגלו לי תמונות המציגות מחזות תנכ"ים ,זח עורר את
סקרנותי לדעת את תוכן הספר ,קניתיו ,מחבר הספר הוא ד"ר לתיאולוגיה אמריקאי ושמו ג' רוטרפורד ,הספר
נדפס בניו־יורק בדפוס החברה להפצת התנ"ך והדת הנוצרית ,כאשר קראתיו התפלאתי ,כי לא פללתי למצא בו
מה שלא היה בדעתי ,המחבר בספרו משתדל להתאים דברי נביאינו למפעלים הציוניים ,ומסייע בראיות מן
התנ"ך כי הציונות היא התגשמות הנביאות התנ"כיות [,,,] ,פרקתי את עול כל מחשבותי הראשונות ואתאזר עז
ללכת במסלה חדשה ,ראשיתיכל החלטתי להתמסר ללימוד שפתי ,הלכתי לקנות ספרי־למוד ,אשר לא היו
בנמצא לגמרי ,לא מלון ,לא ספר דקדוק ,לא ספר קריאה ,אין זכר לשום כתב עברי בלתי אם "סדור" תפילה,
אף תנ"ך אין ,שעורי־ערב אינם קימים בשום חברה ] [",הייתי כולי מאושר כאשר עלה בידי השאיפה הגדולה
ומתגברת בי על למצוא אצל חבר שטה קלה בצרפתית המדריכה אל הבנת התנ"ך ,בשטה זו למתחילים באתי
לידי ידיעה קלושה מאוד ,אולם אין זה משביעני ,ואחפש לי אמצעים אחרים כדי לרוות את צמאוני ,לקחתי את
ספרי התנ"ך של אבי ,וכמעט לא הבנתי בהם כולם ,הפצרתי באבי ללמד אותי ,אבל הוא רצה ללמד אותי את
הקריאה בטעמים ובתרגום ערבי ,נסיתי לשמוע התרגום הערבי אך הוא בלתי מובן לי ,כי הערבית המדוברת
בפינו אינה כערבית של התרגום ,בכל פעם הייתי מפסיקו ושואל אותו על משמעות מלות ובטויים ערביים והוא
מבאר אותם לי בערבית החיה ,סוף סוף השתעממתי ואשאל אותו מה אני לומד ,ערבית או עברית? ובאר לי
בחיוב כי אמנם את לשון התנ"ך אנו לומדים השבתי לו :אם כן למה אתה מתרגם ערבית שאינה מובנת לי? הוא
הסביר לי כי צריך לעשות כמנהג העיר ,אבל ראיתי שזוהי שטה קשה מדי,
עלתה מחשבה במוחי לקנות תנ"ך בצרפתית ,ובזה הייתי משתמש לבאור המלים ,הייתי קורא פרק בעברית,
מוציא המלות הקשות ,ומחפש הוראתן בתרגום ,ובכל ערב ,אחרי העבודה ,הייתי שואב מאוצר הזה את דברי
הנביאים המופלאים ,המעודדים ,המנחמים ,המרהיבים את הנפש ,כל מאמר או בטוי המוצא חן בעיני ,הריני
מעתיקו ומנסה לבנות אחר ,לפי צורתו ומחקה את סגנונו הנעים והמקסים ,לאמתו של דבר ,שטה זו קשה כל כך
וארוכה עד מאד ,ואולם מה אעשה? הן אין ביכולתי לרכוש לי אמצעים יותר נוחים מאלה",
בברכת הגאולה והתחיה:
שלמה ביטון
ארכיון גורדוניה,קיבוץ חולדה
