Page 159 - morocco
P. 159
השפה 153
מרוקו
בתקופות מסוימות במחתרת -תנועות ציוניות ותנועות נוער ,ובמסגרת הכשרת המבוגרים
והנוער לקראת עלייתם לארץ הם הפעילו גם מעין אולפנים לעברית .בתנועות הנוער
אפשר היה לשמוע גם תקליטים של שירים עבריים ישראליים .משקמה מדינת ישראל
אפשר היה לשמוע ברדיו המקומי את שידורי "קול ישראל" לגולה .יהודים רבים שעלו
ממרוקו לא היו זקוקים לאולפן לעברית בארץ ,בין שידעו רק עברית מסורתית בין
שלמדו בבתי הספר ,בישיבות ובמסגרות תנועות הנוער והתנועות הציוניות .הם ידעו
מידה רבה של עברית ,שהספיקה כדי השתלבות לשונית-חברתית במקומותיהם החדשים.
הארמית
הארמית משמשת בת לווייתה של העברית כמעט מראשיתה ,ואף לה יש מעמד של לשון
קודש .כידוע ,פרקים אחדים במקרא )בספרי עזרא ונחמיה( כתובים בארמית .במאה
הראשונה לספירה תרגם אונקלוס את התורה לארמית ,ולימים נכתבו תרגומים ארמיים
גם לנביאים ולכתובים .התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי כתובים בארמית ,וכך גם
ספר הזוהר .תפילות אחדות ונוסחאות אחדות נאמרו בארמית ,כגון הנוסחה הנאמרת
בשעת ביעור חמץ ערב פסח )"כל חמירא דאיכא ברשותי" וכו'( .מכאן שהארמית הייתה
נפוצה למדי .אולם מאחר שהארמית לא הייתה מדוברת ,היא לא הייתה מובנת לרוב
הקוראים .אך חוסר ההבנה לא מנע מהאנשים לקרוא אותם טקסטים בארמית ,בכללם
תרגום אונקלוס )לפי מנהג קריאת פרשת השבוע "שניים מקרא ואחד תרגום"( .היו גם
חוגים שבהם קראו את ספר הזוהר ,אף שלא עסקו כלל בהבנתו או בפירושו ,לפי שסברו
שעצם הקריאה בו היא מצווה ואף יש בה סגולה .באירועים חגיגיים שרו גם פיוטים
בארמית ,עתיקים וחדשים.
גם במאות התשע-עשרה והעשרים כתבו פייטנים פיוטים בארמית או שילבו ארמית
בשיריהם העבריים .דרך משל ,הרב דוד אביחצירא ,ממשפחת אביחצירא המפורסמת
מתאפילאלת שבדרום מרוקו ,כתב פיוט בארמית לכבוד ההילולה של רבי שמעון בר
יוחאי בל"ג בעומר .הנה בית אחד מפיוט זה שפורסם בקובץ יגל יעקב )ירושלים תשכ"ב,
עמ' קו-קז(" :אילנא רבא /ותקיף הסבא /אלהא טבא /ליה באתגליא" .ובתרגום
מילולי :האילן גדל /והתחזק ה"סבא" / ,האלוהים הטוב /בהתגלותו לו .כלומר בזכות
שנגלתה עליו השכינה גדל רשב"י ונתעצם בתורתו ובזכויותיו .הצירוף "אילנא רבא ותקיף"
יסודו בארמית המקרא )דניאל ד ,ח( ,ובתיקוני הזוהר הוא מצוי בין היתר ככינוי לרבי
שמעון בר יוחאי ,משם שאל אותו הפייטן במישרין .כבר המקרא מדמה את הצדיק
לאילן" ,צדיק כתמר יפרח ,כארז בלבנון ישגה" )תהלים צב ,יג( .רשב"י מכונה כאן גם
"סבא" ,תואר השמור בספרות הסוד למקובלים גדולים הזוכים לגילוי אליהו הנביא.
בחירת הארמית כאן מכוונת ,כי הזוהר המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי כתוב בארמית.
חברת קוראי הזוהר ושומעי לקחם של המקובלים במרוקו היו קרובים אצל הלשון הארמית
ואצל המושגים והסמלים המקופלים בה ,וגם אם לא הבינו אותה היא הייתה שגורה על
לשונם.
סיכום
לפני המאות התשע-עשרה והעשרים שימשו במרוקו שלוש לשונות -ערבית ,ברברית
וספרדית -באזורי תרבות שונים .חלקן שימש רק בדיבור בלהגים אחדים ,חלקן שימש
