Page 186 - morocco
P. 186
הגר הלל 80ו
מרוקו
‘'תעודת "ninmשל i 'Union Marocaine, 4ב9בחאך 1932
] [...ודומה ,שהדבד הנכון ביותד הוא לתבוע לההיל עליה את המשפט אני שמה לבדך במעמד זה על הופעתו של עיתון הדש ] [...המגשים
העדפתי בכל ענייניה המשפטיים. דעיון יקד לי ,ועונה על עודך היוני .הוא מספק להלק נכבד מן
האוכלוסיה המדוקנית במה להשמעת קולם [...] .אין זאת אומדת שאין
נוה עוד פהות להעלות את הבעיה של האזדהות ,במדינה ,שבה כל עיתונים יהודיים במדוקו [...] .אך[ הם כוהנים את הבעיות היהודיות
הילידים הם נתיני הסולטאן ,ואינם יכולים לדכוש ,ללא אישודו, במסגדת הכללית של יהדות העולם] [...] .ובה בשעה[ ניגשים לבעיות
אזדהות אהדת ,אפילו לא אזדהות עדפתית [...].אך ה,יינו דועים להעביע הגדולותשל יהדות מדוקו באופן מקדי ,כבדדך אגב ]ומתייהסים אליהן[
על כך ] [...שיש למעשה מדינה עפוןיאפדיקנית אהדת ,בעלת מעמד
פוליטי זהה לזה ,של מדוקו [...].שזה ,שמונה ,שנים ,מאז ההקיקה מן ה- כאל עניין שולי[...] .
20בדעמבד , 1923 ,יכולים ילידיה התוניסאים לקבל באופן אישי את מהן ]הבעיות של יהדות מדוקו ,ה"ה[? כיעד מתייהסים אליהן יהודי
האזדהות העדפתית[...] . מדוקו? מהן שאיפותיהם? האם מועאים לכך ביטוי היום?
עיתון זה נוסד עליידי קבועת אישים יהודים עדפתים ומדוקנים, יד,ודי מדוקו מד,ווים הלק מגוש יהודי עפוןיאפדיקה .אמת ,היהודים
שתוכניתם העיקדית ה,יא לבטא את השאיפות של האוכלוסיה היהודית האלגיידאים אינם מהווים בו הלק נכבד מבהינה מספדית ,ואףיעל■
באימפדיה השדיפית [...] .יש לומד שההיפוש אהד הקידמה ייעשה פייכן שאד יהודי עפוןיאפדיקה נושאים את עיניהם לעבדם כאשד הם
במסגדת ההשפעה העדפתית מפני שיהדות מדוקו לא מעלה על דעתה
ללכת בנתיב אהד מזה,של יהדות אלגיידיה או תוניסיה הנמעאת בהסותה מבקשים לממש את שאיפותיהם האמיתיות.
] [...מדוקנים ,אלג'ידאים או תוניסאים -יהודי עפון-אפדיקה הם
הנדיבה של עדפת .כל דדך או נטייה אהדת תהיה טעות[...] . כולם מאותו גזע [...] .האינטלגינעיהשלהם מפותהת ביותד ,עימאונם
]] [...כדי להשיג את הקידמה עלינו להשקיע מאמדים בתהומי ההינוך.
] [...נתייהס באהדה לכל מה שיכול לתדום להתפתהות הפיזית של לידע -גדול .שאיפתם להפוך לעדפתים אינה ,דבד הדש.
הנועד שלנו ,המהווה תנאי דאשוני לבדיאותם הדוהנית .הוגיינה ,אישית. ] [...טבעי הדבד שמעבם הנוכהי ועתידם יעסיקו אותם .שלוש בעיות
] [...תנאי דיוד ] [...הם הבסיס לכל קידמה .,המלאה] ,המגלם[ מעוקה עומדות במדכז עניינם :הינוך ,עדק משפטי ,אזדהות© .(nationalite
המונית ,הייב להיעלם ,ובמקומו יש לבנות שיכון נאות במהידים ביתיהספד משמש עבודם מכשיד לאמנעיפעיה ולהתפתהות
אינטלקטואלית 12,000 .ילדים בקידוב ,מתוך אוכלוסיה המונה
עממיים[...] . 110,000יהודים במדוקו העדפתית מבקדים בבתייספד של כי"ה ,בבתי
לדואגים ללא העדקה ,נאמד :הידגעו .לפי השקפתנו ,יהודי העובד ספד פדנקו■יהודיים ,בבתייספד אידופיים ובתיכון [...] .טבעי אם כן
תהליכים של שינוי ותהייה" אינו מוותד בכך על שודשיו ועל תכונותיו שהם מודאגים ממעמד ההשכלה ]בקדב שאד בני הקהילה[ ] [...שה,יא
האתניות [...] .ההתבוללות אינה ,ויתוד אלא ד,סתגלות ,ה,מכבדת את
העבד אך דואגתלעתיד [...] .ה,יא מהווה],תהליך[ של העשדהשבסופו עדיין דתית בעיקדה.
תימעא יעיבות ההמונית בין שתי תדבויות ה,משלימות זו את זו[...] . הדיון בנושא העדק המשפטי הוא ללא ספק עדין [...] .אך אין אנו
יכולים להתכהש לזכויות של אוכלוסיה הנמעאת בתהליך אידופיזעיה
קטעים ממאמרו של ,1ווליד ,ממייסדי העיתון .מתוך :הלל,עת' .303-302 מואץ ולמנוע ממנה ,קוד משפטי התואם את ד,שקפותיד ,ה,משפטיות.
בתקופה שבין הקמתה של מדינת ישראל לעצמאותה של מרוקו ) (1956נוצרה מציאות
חדשה :הרחוב היהודי במרוקו נקרע בין הכוחות הציוניים ,שפקפקו באפשרות להמשיך
ולקיים חיים יהודיים מלאים במרוקו ,לבין הכוחות המקורבים להנהגה היהודית הרשמית,
שניסו להמשיך את קיום ההוויה היהודית במרוקו .הראשונים הפיצו עיתונים של ארגונים
ציוניים ,חלקם בעברית ,אחרים בערבית-יהודית ,וחלקם בצרפתית ,כדי להכשיר את
יהודי מרוקו לעלייה לארץ ישראל .האחרונים נחלקו לשתי קבוצות עילית עיקריות:
קבוצת המקורבים להנהגה היהודית הרשמית ניסתה לבסס את מעמד היהודים כמיעוט
בעל זכויות ייחודיות הנהנה מחסות השלטון הצרפתי ,והוציאה לאור עיתונים בעלי
מגמה פרו-צרפתית ,ברוח "קול הקהילות" שנזכר לעיל .לעומתה הייתה קבוצה קטנה של
מתמערבים ,שהושפעו מהתנועה לשחרור לאומי והאמינו באפשרות לשלב את היהודים
בתהליך בנייתה של מרוקו כמדינה עצמאית .חלופה זו נבחנה על ידי העיתון נוער.
מ 1950-ועד סגירתו ב 1952-הוא הוסיף לפן היהודי והציוני שלו גם פן מרוקאי ,והקדיש
