Page 188 - morocco
P. 188

‫הגר הלל‪ 82‬ו‬

                                                                                ‫מרוקו‬

‫על הד&ו ‪ 0‬העברי בסחקו‬

‫בית"דפוס רביעי נפתה בקאזאבלאנקה על"ידי יהודה רזון מאיזמיר‪,‬‬          ‫בתהילת שבת תרב"א מופיע בטאבגיר שבועון ביהודית‪-‬ערבית בשם‬
‫שההציא"לאור שנית בשנת תרצ"א את "תהילה לדוד" לרב דוד הסין‪,‬‬           ‫"קול ישראל" ‪ ,‬שמבהלו הוא שלמה בן היון‪ .‬נראה שבן היון ה הוא גם‬
‫קובץ שירים שהופיע באמשטרדם בשנת תקפ"ז‪ .‬בית"דפוס המישי‬               ‫המדפיס‪ ,‬כי שמו המלא מופיע בהוברת בעברית ובלאדינו של משה‬
‫נפתה בעיר זו בשנת תשי"א‪ ,‬על"ידי שמעון אדה‪,‬אן ומרדכי היות‪[...] .‬‬     ‫טולידאנו‪ ,‬ר‪,‬נקראת "ירה למועדים" ושיעאהילאור בטאנגיר "בדפוס‬
‫הספרים שהודפסו בקאזאבלאנקה היו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מטופהים ביותר‪,‬‬            ‫ה‪,‬הדש של שלמה‪ ,‬בן היון" בשנת תרנ"ג‪ .‬אותו בן היון הדפיס בשנת‬
‫והמדפיסים התרכזו אך ורק בהוצאתן■לאור של יצירות רבנים מקומיים‪.‬‬       ‫תרס"ה‪ ,‬את הספר "גבעת שאול" ©פירוש על המש מגילות® לרי שאול‬
‫במראכש פותה אפרים לכסלסי בשנת תרפ" א בית■דפוס עברי‪,‬‬                 ‫בן דוד נהמיאש‪ .‬ספר זה‪ ,‬נהשב בטעות לספר ה‪,‬עברי ה־אשון שיצא‬
‫ולבקשת היים עטר וידידיו הוא מוציא"לאור מבית מלאכתו את "שיר‬
‫ידידות" ©קובץשירים®‪ .‬ספר זה יצא בצורת הוברות בהמשכים‪ .‬ההדפסה‬                                                         ‫לאור בטאנגיר‪[...] .‬‬
‫בינונית ביותר והעימוד אף הוא איננו מהוקצע; על"כן נותר נסיון זה‬      ‫בקאזאבלאנקה הצטרפו משה‪ ,‬בן שמעון עמאר ואדם בשם אל באז‬
‫בבהינת נסיון בודד שהצטמצם בהיבור אהד‪ .‬בשנת תרפ"ה פתה שלמה‬           ‫לשותפות‪ ,‬כדי להקים בעיר זו את בית■הדפוס העברי הראשון במארוקו‬
‫האדידא בית■דפוס עברי במוגאדור ‪ ,‬והוציא"לאור ספר אהד בשם "ספר‬        ‫הקולוניאלית‪ .‬ספרם הראשון הופיע בשנת תרע"ט‪ .‬היתה זו הוברת‬
‫בן מאיר" ‪ ,‬תרגום לערבית■יהודית מארוקאית של ההגדה של פסה‪.‬‬            ‫של האגודה הפילאנטרופית "מגן דוד" ‪ ,‬שנוסדה בקאזאבלאנקה על■‬
                                                                    ‫ידי יעקב בן מכילוף לכירייף בשנת תרע"ז‪ .‬הוברת זו‪ ,‬אשר כללה את‬
                                        ‫נסיונו של האדידא לא נשנה‪.,‬‬  ‫טעמי הדת בעברית וביהודית■ערבית מארוקאית‪ ,‬נקראה‪ ,‬בשם "המד‬
‫בשנתתרצ"א‪ ,‬כלומר ‪ 400‬שנהלאה־ הנסיון של גולי ליסבון בפאס‪,‬‬            ‫בהורים"‪ .‬בשנת תרפ"ט פתה מסעוד בן מרדכי אדה‪,‬אן בית■דפוס נוסף‬
‫התהדש הדפוס בעיר זו ועמרם הזאן ומסעוד שרביט פותהים בית■‬             ‫בקאזאבלאנקה‪ ,‬והוציא לאור את "תועפות רא" ם" ‪ ,‬שו" ת לרב רפאל‬
‫דפוס ה‪,‬עתיד לפעול עד שנת תשיך‪ .‬הספר הראשון שיצא מתהת ידם‬            ‫אלנקאווא‪ .‬באותה‪ ,‬שנה‪ ,‬פתהו ה‪,‬אהים אלבאז בית■דפוס משלהם בעיר‬
                                                                    ‫זו וספרם הראשון שיצא לאור היה "ויאמר שמואל" ©פירושים על‬
     ‫הוא "הוק ומשפט" ©שו" ת על הושן"משפט® לרי היים טולידאנו‪.‬‬
‫בשנת תרצ"ט נפתה בית■דפוס עברי נוסף במגרב; הוא הוקם‬                                                         ‫התלמוד® לרב שמואל אלבאז‪.‬‬
‫במכנאס בידי האהים פנהס ויצהק צאייגי‪ ,‬שלמדו את מלאכת הדפוס‬
‫אצל אדם בשם בואזיז‪ ,‬מדפיס ממוצאאלגיירי‪ .‬ההיבור העברי הראשון‬
‫שהדפיסו הוא "תורות אמת" ‪ ,‬פירושים ל"שולהן ערוך" ‪ ,‬מאת הרב‬
‫רפאל בירדוגו ממכנאס‪ .‬הן בפאס ה‪,‬ן במכנאס מצטיינת ההוצאה■לאור‬
‫העברית בטיפוה רב‪ ,‬וניכר בה השכלול שהושג בענף הדפוס בכללותו‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬משה הלואה פותה בעיר וגידא בשנת תשי"א בית■דפוס‬
‫עברי‪ ,‬האחרון כנראה בכל המגרב‪ .‬מביתדפוס צנוע זה יצאה באותה‬

   ‫שנה‪ ,‬הוברת בעברית ובצרפתית בשם "נוסה פיוט מי כמוך"‪[...] .‬‬
 ‫במשך מאה‪,‬שנה‪ ,‬פעלו ב■‪ 14‬ערים בצפון אפריקה‪ - ,‬שלוש בתוניסי"ה‬
‫ארבע באלגייריה ושבע במארוקו ‪ -‬למעלה‪ ,‬משלושים בתי"דפוס‬
‫עבריים‪ ,‬שהוציאו"לאור כמות עצומה‪ ,‬של ספרים‪ ,‬הוברות‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫קונטרסים‪ ,‬סיפורים ושירים בעברית ובערבית■יהודית מתוניס‪ ,‬מאלגייר‬
‫וממארוקו‪ .‬בעלי"מלאכה ופועלי דפוס זכו להציל מן השיכהה מאות‬
‫כתביביד; בזאת לא זו בלבד שאפשרו את הנהלתה של הכמת הרבנים‬
‫המקומיים מדור לדור‪ ,‬אלא אף זו שפובליציסטים‪ ,‬מהברי שירים‬

            ‫ומתרגמים ירהיבו אופקיהם של ההמונים הצמאים לדעת‪.‬‬
‫עם ההתפתהות המהירה שזוכה לה התר בות הצרפתית בקר ב ההמונים‪,‬‬
‫תופסת ה‪,‬אות הלאטינית את מקומה‪ ,‬של האות העברית‪ .‬במהרה הופכת‬
‫העברית לנהלתו של קומץ משכילים‪ ,‬והשפה ר‪,‬ערבית■יר‪,‬ודית אינה‬
‫עומדת בתהרות מול נהשולי השפה הצרפתית‪ ,‬ההופכת באופן בולטת‬

                        ‫ללשון האינטלקטואלית בקרב יהודי המגרב‪.‬‬

‫א' הטל‪",‬על הדפוס העברי במגרב"‪ ,‬מ מזר ח וממערב ב)‪980‬ו(‪ ,‬עמ'‬
‫‪25‬ו‪29-‬ו)בהשמטות(‪.‬‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193