Page 189 - morocco

‫העיתונות היהודית ‪183‬‬

‫מרוקו‬

‫שמתח ביקורת על הסולטאן ועל חוג מקורביו‪ ,‬או על המינהל הצרפתי‪ .‬עורכי העיתונים‬
‫נקנסו‪ ,‬ולעתים אף נעצרו ונשפטו בגלל הסתה נגד השלטון והחברה‪.‬‬

‫ההנהגה היהודית הרשמית אימצה את יחסו המסויג של השלטון כלפי העיתונות‬
‫החופשית‪ ,‬שכן הייתה זו "הנהגה מטעם"‪ .‬לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה ההנהגה‬
‫היהודית כפופה למפקח הקהילות‪ ,‬שמונה על ידי השלטונות‪ .‬תפקידו של מפקח הקהילות‬
‫היה כפול‪ :‬מצד אחד הוטל עליו לייצג את האינטרסים היהודיים בפני השלטונות‪ ,‬ומצד‬
‫שני הוא נדרש להציג את ציפיות השלטונות מן היהודים‪ ,‬ולהבטיח שהתושבים היהודים‬
‫ינהגו בקנה אחד עם מדיניות השלטון‪ .‬כיוון שמקור עצמתו בא מלמעלה לא היה לו עניין‬
‫לטפח את תודעתם הציבורית של בני הקהילה‪ ,‬וודאי שלא להעניק להם כלים הולמים‬

‫לחופש ביטוי ולהתארגנות‪.‬‬
‫לצד ה"הנהגה מטעם" המשיכה גם ההנהגה היהודית הפנימית‪ ,‬כמו שליחי ציבור‬
‫ורבנים‪ ,‬להנחות את הציבור היהודי‪ .‬הנהגה זו צמחה מתוך הציבור ושאבה את כוחה‬
‫מלמטה‪ ,‬אך את השראתה ינקה מדפוסי ההנהגה של הדורות הקודמים‪ .‬דפוסי ההנהגה‬
‫בעידן התקשורת המודרנית היו זרים לה לחלוטין‪ ,‬והיא המשיכה לנקוט את האמצעים‬
‫המסורתיים‪ ,‬חינוך ומשפט‪ ,‬כדי לשמר את אורח החיים היהודי של הציבור‪ .‬בדומה‬
‫למנהיגי הדת של החברה המוסלמית )העולמא(‪ ,‬התייחסו מרבית הרבנים למילה הכתובה‬
‫ולדפוס בחשדנות‪ .‬לדידם‪ ,‬אמנות הכתיבה נועדה לצורכי דת‪ ,‬ולפיכך הם גרסו שיש‬
‫להפקידה בידי אנשי הלכה בלבד‪ .‬המנהיגות הרוחנית נהגה להמחיש את ערכי הדת‬
‫באמצעות המצוות והטקסים הדתיים‪ ,‬להנחיל ערכים חינוכיים לדור הצעיר באמצעות‬
‫הוראה בעל פה ב"חדר" המסורתי‪ ,‬והעדיפה את הדרשה השבועית בבית הכנסת על פני‬

‫הכתבה העיתונאית‪.‬‬
‫נוסף על אופיו הפוליטי של המשטר‪ ,‬על רבדיו השונים‪ ,‬ניתן לייחס את העיכוב שחל‬
‫בהתפתחותה של העיתונות היהודית במרוקו גם לאופיה של החברה המרוקנית ולהיבטים‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים של קיומה‪ .‬מרוקו הייתה יחידה פוליטית סגורה מימי‬
‫הביניים ועד לשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬דוגמה לכך היא העובדה שהדפוס המודרני ‪-‬‬
‫שכידוע הביא עמו שינויים חברתיים ותרבותיים מרחיקי לכת ‪ -‬חדר למרוקו מאוחר‬
‫יחסית‪ .‬ברם‪ ,‬גם אז‪ ,‬קרי לאחר אימוץ הטכנולוגיה והשתלטות המעצמות האירופיות על‬
‫האזור‪ ,‬היה תהליך צמיחתה של העיתונות החופשית אטי ורצוף מכשולים בגין המבנה‬
‫הפוליטי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הכלכלי והתרבותי של החברה המרוקאית‪ .‬יש לזכור שהשלטון הצרפתי‬
‫כפה על החברה המקומית את תהליכי המודרניזציה‪ .‬שלטון זה היה זר לתרבותה‪ ,‬והורגש‬
‫בעיקר באזורים העירוניים‪ .‬כיוון שתהליכים אלה התרחשו במינון מוגבל ולאורך זמן‬
‫קצר מדי‪ ,‬בהשוואה למקומות כגון תוניסיה או מצרים‪ ,‬הם לא נטמעו בחברה כולה‪,‬‬
‫והחברה ההררית והכפרית נותרה מסורתית ברובה‪ .‬מיעוט קטן‪ ,‬ששלט במשאבים‬
‫הכלכליים והדתיים של החברה‪ ,‬דיכא את התפתחותו של המעמד הנמוך‪ ,‬ומנע את‬
‫היווצרותו של מעמד בינוני משכיל‪ .‬בכך הוא שלל מן העיתונות את הגורם הציבורי‬

‫לייסודה ואת סם החיים הדרוש לקיומה‪.‬‬
‫כתוצאה מכל אלה צמחה העיתונות המרוקאית במאוחר והתפתחה באטיות‪ .‬שנים‬
‫רבות היא נותרה בשולי החברה והפוליטיקה המרוקנית‪ ,‬כך שהשפעתה הפוליטית‬
‫והחברתית על הציבור הרחב הייתה קטנה יחסית‪ ,‬בהשוואה למרכזים ערביים אחרים‬
‫)כגון מצרים‪ ,‬עיראק‪ ,‬סוריה ותוניסיה(‪ .‬מציאות זו הקרינה גם על התפתחותה של העיתונות‬
‫היהודית ועל מעמדה‪ ,‬שהרי מאז ומעולם הייתה החברה היהודית מושפעת באופן ישיר‬

‫או עקיף מן התהליכים שהתרחשו בחברה הלא‪-‬יהודית‪.‬‬