Page 26 - morocco
P. 26

‫מיכאל אביטבול‪20‬‬

                                                                                                          ‫מרוקו‬

‫עצמאותה של מרוקו‪" ,‬בשלמותה הלאומית בחסות הוד מלכותו סידי מחמד בן יוסף"‪.‬‬                      ‫סידי מחמד בן יוסוף )‪1910‬־‪(1961‬‬
‫בעצומה זו הכריזה המפלגה‪ ,‬אשר חרטה על דגלה את ה"זיקה לאסלאם‪ ,‬לשפה הערבית‬
‫ונאמנות למלוכה"‪ ,‬גם על רצונה בכינון "מלוכה דמוקרטית וחוקתית‪ ,‬אשר תבטיח לכל‬           ‫מוכר במחמד החמישי‪ ,‬מלך מרוקו בשנים‬
                                                                                     ‫‪ .1961-1927‬למרות ניסיונו המדיני הדל גילה‬
                ‫אחד את החרות הדמוקרטית והאישית ובין היתר את חופש האמונה"‪.‬‬            ‫חוש מדיני מפותח שסייע לו לקדם את ארצו‬
‫כך החל מאבקה של מרוקו לעצמאות‪ .‬ל"יריית פתיחה" זו של אלאסתקלאל הגיב‬                   ‫לעצמאות מלאה בשנת ‪ .1956‬מחמד החמישי‬
‫הנציב העליון במעצר מנהיגי המפלגה במרוקו‪ ,‬ובהפעלת לחצים כבדים על הסולטאן‬              ‫הניח את היסודות למרוקו המודרנית‪ .‬היהודים‬
‫שיסיר את תמיכתו מהתנועה הלאומית‪ .‬צעדיו עוררו הפגנות אלימות במקומות רבים‪,‬‬
‫שדוכאו ביד קשה בידי המשטרה והצבא הצרפתיים‪ ,‬וגרמו עשרות הרוגים בפאס‬                       ‫ראו בו מנהיג קשוב לבעיותיהם ומגינם‪.‬‬

                                                                 ‫ובקזבלנקה לבדן‪.‬‬        ‫תמונת סידי מחמד בן יוסוף‪ ,‬אוגוסט ‪,1926‬‬
‫הסולטאן‪ ,‬שזועזע עמוקות מן ההתפרצויות הללו‪ ,‬אשר הצבא והמשטרה הצרפתיים‬                                 ‫בשער העיתון העתיד המצויר‬
‫נטלו בהן חלק‪ ,‬לא הסתיר את אהדתו ללאומנים‪ .‬וכך השמיט בכוונה‪ ,‬בנאום שנשא‬
‫בשנת ‪ 1947‬בטנג'יר‪ ,‬את השבח המסורתי למפעל הצרפתי במרוקו‪ ,‬הרחיב את הדיבור על‬

               ‫זהותה הערבית המוסלמית של מרוקו ובירך על הקמת הליגה הערבית‪.‬‬
‫בעקבות עלבון צורב זה מינתה צרפת לנציב עליון את המרשל אלפונס ז'ואן‪ ,‬שנודע‬
‫במדיניותו התקיפה‪ ,‬אך גם הוא לא הביא לשיפור המצב‪ .‬אדרבה‪ ,‬פעולותיו וחוסר תבונתו‬
‫השפיעו על הידרדרות המצב‪ ,‬והמשבר בין הסולטאן לבין הממשל הצרפתי הפך לעימות‬

                                                                              ‫גלוי‪.‬‬
‫ב‪ 8-‬בדצמבר ‪ 1953‬פיזרו השלטונות את אלאסתקלאל ואסרו את מנהיגיה‪ .‬תשעה‬
‫חודשים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 20-‬באוגוסט ‪ ,1954‬הוגלה הסולטאן מחמד בן יוסוף למדגסקר‪,‬‬
‫בהתאם לתכנית אשר הצרפתים הגו במשך חודשים‪ ,‬בשיתופו של הגלאוי )ראש שבט‪,‬‬

         ‫מעין מושל אזור( של מראכש‪ ,‬ושל מחמד בן ערפה‪ ,‬הסולטאן הממונה החדש‪.‬‬

‫הצהרת הסולטאן מחמד החמישי‪ 23 ,‬במאי ‪1948‬‬

‫לד ע ת כי יהודי מ רו קו‪ ,‬ש ה ש תק עו ל פני מ או ת שני ם בארץ הז א ת‬                                                                               ‫ל עמנו הנ די ב !‬
‫שהעניקה להם את חסותה‪ ,‬ונהגה בהם כמארחת מסבירת פני ם‪,‬‬
‫ושהעידו הל ת מי כ ת ם לל א סייג בכס ה מלכו ת ה מרוקאי‪ ,‬שונים‬                     ‫מ תוק ף השליחו ת שהאל הכל יכול ה פ קי ד בידינו ל שמור על ה אינ ט ר סי ם‬
‫ה ם מהיהודים ה עקו רים שפנו מכל ק צו ת תבל ל עבר פל ש תין בכוונ ה‬                ‫שלכם‪ ,‬אנו מפני ם אליכ ם א ת המסר הנוכחי כדי שתכבדו ותשמרו א ת‬
‫להשתלט עליה שלא בצדק ובשרירות לב‪ ,‬אנו מצווים גם לנתיננו‬                          ‫תוכנו‪ ,‬זה כמה ימים שפרצה המלחמה בפל שתין‪ ,‬ארץ קדו שה‪ ,‬לאחר‬
‫היהודים שלא ל שכוח שהם מרוקאים אשר חיים תחת חסותנו וכי‬                           ‫שה ע ר בי ם נוא שו מ ל ש כנ ע א ת ה ציוני ם לוו ת ר על הר עיון ל ה ש ת ל ט על‬
‫בהזדמנויות שונות זכו להגנ ה הטובה ביותר מצדנו הל האינטרסים‬                       ‫הארץ הזו ולגר ש מ מנ ה א ת תו שביה‪ ,‬ה מ דינו ת ה ח ב רו ת ב ליג ה ה ע ר בי ת‬
‫ו הזכויו ת של הם‪ ,‬ל פי כ ך ה ם צ רי כי ם ל הי מנ ע מכל מ עשה שיש בו‬              ‫מצאו עצמן מחויבות לפלו ש לפל שתין הקדו שה כדי להגן הל תו שביה‬
‫כדי לתמוך ב תו ק פנו ת הציונית או להפגין סולידריו ת כלפיהם‪,‬‬                      ‫ולמגר א ת ה תו ק פנו ת הבלתי מוצדקת של הציונים‪ ,‬באשר לנו‪,‬‬
‫מ שום שבכך ה ם י פ ג עו בז כויו ת ה מיו ח דו ת המו ע נ קו ת ל ה ם כ ש ם‬          ‫בהצהירנו שאנו תו מכים בלב ונפ ש בשליטי הרב ובראשי הממ שלות‬
‫שי פ ג עו ב אז ר חו ת ם ה מ רו ק אי ת‪ ,‬אנו ס מו כי ם ו ב טו חי ם ש א ת ם‪,‬‬        ‫של הם‪ ,‬כפי שהוד ענו ל ה ם‪ ,‬אנו מא שרים א ת הצ הרתם במלואה לאמור‬
‫ה מ רו ק אי ם כ ו ל כ ם‪ ,‬ל ל א יו צ א מן הכל ל ‪ ,‬תי הנו ב חיו ב ל ק רי א תנו זו‬  ‫שאין בכוונ ת הערבים להר ע ליהודים וכי אין הערבים רואים בהם‬
‫כך שהסדר הציבורי ב מולד ת היקר ה שלנו יכובד ויי שמר‪ ,‬מי יי תן‬                    ‫אוי בי ם‪ ,‬מ ט ר ת ם הי חיד ה הי א ל הגן על ' ה ק ב ל ה הרא שונה' של ה א ס ל א ם‬
‫שאלוהים ידאג לשמור הל גורלנו וגורלם‪ ,‬הוא המורה הטוב ביותר‬                        ‫]ירו שלים[ ולה שיב הל כנו א ת ה שלום ו ה צדק ל ארץ הקוד ש תוך שמירה‬
                                                                                 ‫הל המו עד שהו ע נ ק ד ר ך ק ב ע לי הו די ם מאז הכיבו ש ה מו ס ל מי‪ ,‬מ סי כ ה‬
                                                          ‫ומה טוב הוא כמגן‪,‬‬      ‫וו אנו מ צווי ם לנ תינינו ה מו ס ל מי ם של א להיגרר ל ה ס ת ה ב ע ק בו ת‬

‫ח' סעדון‪'",‬המרכיב הפלשתיני' בהתפרצויות אלימות בין יהודים‬                           ‫מ עשיהם של הי הו די ם כנג ד א חי ה ם ה ע ר ביי ם ב פ ל ש תין‪ ,‬ו ל א ל ב צע‬
‫לבין מוסלמים בארצות האסלאם"‪ ,‬פ ע מי ם‪) 63 ,‬תשנ"ה(‪,‬עמ'‬                            ‫מ עשה כל שהוא ה עלול לשבש א ת הסדר ובטחון הציבור‪ ,‬הם צריכי ם‬
‫‪.119-118‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31