Page 28 - morocco

‫מיכאל אביטבול‪22‬‬

‫מרוקו‬

‫ישבו יהודים דרך קבע‪ ,‬התמנו שופטים יהודים‪ ,‬והמינהל החדש פתח את שעריו לפני‬
‫אלפי טכנאים ופקידים יהודים‪.‬‬

‫שנות העצמאות הראשונות של מרוקו אופיינו גם בהרחבת החינוך היהודי‪ .‬ב‪1958-‬‬
‫למדו ‪ 95‬אחוז מילדי היהודים בבתי ספר )לעומת עשרה אחוזים בקרב המוסלמים(‪,‬‬
‫תשעים אחוז קיבלו שירותי רפואה קבועים‪ ,‬ורשת"אורט" העניקה לכל צעיר יהודי שרצה‬
‫בכך הכשרה מקצועית‪ .‬לא היה מוסד שהציע מערכת חינוך דומה לצעירים המוסלמים‪.‬‬
‫מצב זה היה לצנינים בעיני חלק מהשרים‪ .‬בשנת ‪ 1958‬החלו עיתוני אלאסתקלאל‬
‫לדרוש הלאמת מוסדות החינוך היהודי או לפחות מרוקניזציה שלהם‪ ,‬ולשלב בהם צעירים‬
‫מוסלמים‪ .‬כך הולאמו באוקטובר ‪ 1960‬שליש מבתי הספר של כי"ח‪ ,‬ושמם של שני‬
‫השלישים האחרים נשתנה ל"אתחאד" והם נוהלו בידי אזרחים מרוקאים‪ .‬כי"ח נאלצה‬
‫להקדיש יותר שעות להוראת הערבית‪ .‬בהחלטה זו לא היה כל פסול‪ ,‬אולם על רקע‬
‫הצטרפותה של מרוקו לליגה הערבית‪ ,‬ובעקבות האיסור על קשרי דואר עם ישראל חשו‬
‫רבים כי מדיניות ה"שערוב" של החינוך היהודי היא אות מבשר רע‪ .‬ביקורו של גמאל עבד‬
‫אלנאצר בקזבלנקה בינואר ‪ ,1961‬וטביעתה של הספינה "אגוז" כמה ימים לאחר מכן‪ ,‬עם‬
‫‪ 44‬יהודים על סיפונה‪ ,‬בהם‪ 24‬ילדים‪ ,‬בדרכם לארץ ישראל‪ ,‬תרמו עוד להגברת חששותיהם‬

‫של היהודים‪.‬‬
‫אם כך ואם כך הגיע היקף הגירתם של יהודי מרוקו לממדים שלא נודעו בעבר‪ .‬מ‪1961-‬‬
‫עד ‪ 1964‬עזבו קרוב ל‪ 80,000-‬יהודים‪ ,‬כמחצית הקהילה‪ ,‬את מרוקו‪ .‬לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים היה גל נוסף של הגירה‪ :‬בין השנים ‪ 1971-1967‬הצטמצם מספר היהודים במרוקו‬

‫מ‪ 60,000-‬ל‪ 35,000-‬ומספרם הלך וקטן עוד בשנים הבאות‪.‬‬