Page 32 - morocco
P. 32
אליעזר בשן26
מרוקו
מוסלמי שרצח יהודי יצא ידי חובתו בתשלום קנס .לפי מסמכים בארכיון משרד החוץ חומות העיר מוגאדור1918,
הבריטי משנת 1892הוטלו בכמה מקומות קנסות סמליים על מוסלמים אשר רצחו
יהודים .כאשר היה הנרצח בעל חסות זרה הייתה תביעת הדיפלומטים לענישת הרוצח שריף
חמורה יותר .רק יהודים בעלי חסות זרה העזו להגיב באלימות על אלימות של מוסלמי.
לעתים נרצחו סוחרים בידי שודדים ,בין שהיו לבדם או כשהצטרפו לשיירה .לא תמיד תואר המייחס את מוצאו של הנושא אותו
אותרו הרוצחים ,ולאחר פניות של בני משפחה ואחרים היה המושל מטיל עונש קיבוצי לנביא מחמד .השריפים נהנו מזכויות מיוחדות
על תושבי האזור ,כנהוג במשפט המוסלמי .לעתים פנתה משפחת הנרצח לסולטאן בבקשה בחברה המוסלמית .במרוקו משמש המונח מאז
לחייב את מושל האזור אשר בו בוצע הרצח לפצות את המשפחה .רבי יהודה בן מויאל ימי השושלת הסעדית ) (1659-1553כינוי
ממוגאדור ) (1911-1830כתב על יהודי "שיצא לאהלי קדר לישא וליתן ונהרג על ידי גויים לסולטאן ולנכבדים ,המייחסים את עצמם
ולא נודע איהו וקרוביו כתבו למלך והשתדלו שיצא דבר המלך אל השר לשלם למשפח"ה
למשפחת הנביא.
)שבט יהודה ,ירושלים תשנ"ד ,סימן יב(.
בין המוסלמים לא הייתה מילת גנאי חמורה יותר מהכינוי "יהוד"; יהודים ונוצרים
כונו "כלבים" .בתודעת המוסלמים היה דמיון בין אישה ובין יהודי :שניהם חלשים,
טמאים ,מושפלים ומפוחדים; נגיעה בהם עלולה להבריח את ה"ברכה" ולחלל את מה
שנחשב קדוש .לכן נאסר עליהם לגעת במזון ,מחשש שיבריחו את הברכה הטמונה במזון.
פתגמים ואמרות עממיות רווחים אמרו על יהודים כי היהודי מטמא את הים; היהודים
מקוללים ומלוכלכים ואין לתת בהם אמון; אם יהודי נכנס לבית ,המלאכים ינטשוהו
לארבעים יום.
לפי ההלכה המוסלמית אין לכפות על ד'מים את האסלאם .במאה התשע-עשרה לא
הייתה מדיניות שריפית להתאסלמות ,אבל ידועים כמה מקרים כאלה .יהודים התאסלמו
מסיבות שונות :כדי להשתחרר מחוב כספי למוסלמי; כדי להינצל ממאסר או מעונש
מוות על מעשה עבריינות; כדי להינצל מעלילה על ביזוי הנביא או הדת המוסלמית שדינה
