Page 34 - morocco
P. 34
אליעזר בשן28
מרוקו
דו-קיום בין יהודים למוסלמים
בצד האיבה והדחייה שתוארו לעיל היו גם יחסי שכנות תקינים בין שתי הקהילות.
ניתוח דפוסי הקיום הכלכלי מלמד על שיתוף פעולה ועל יחסי רעות לצד גילויי איבה
ושנאה; וכך גם פולחן הקדושים ,שהיה ביטוי ליחסי אחווה וליחסי גומלין בין-תרבותיים
אך לא אחת גם מוקד לחיכוך .קביעתו של הרמב"ם כי המוסלמים אינם עובדי עבודה
זרה הקלה על המגעים ועל שיתוף הפעולה עמם ,שכן החכמים גילו יחס שונה לנוצרים
ולמוסלמים .הרב משה מרציאנו ) ,(1996-1917שנשאל אם מותר לא להחזיר כסף שמוסלמי
שכח אצל יהודי לבעליו ולתתו לצדקה ,בהסתמך על המשנה )סנהדרין עו ,ע"ב( לפיה אין
להחזיר אבדה לגוי ,חייב בתשובתו את החזרת האבדה .הוא הבדיל בין עובדי עבודה זרה
ובין "הישמעלים שהם אדוקים ביוצר כל ומאמינים בחדוש העולם ובתחיית המתים
ודאי חייב להחזיר להם אבדתם" )מורשת משח -שאלות ותשובות וחידושים ,סימן פז(.
הדו-קיום התבטא ביחסי שכנות וחברה טובים .בחגיגות משפחתיות ועממיות ,כגון
המימונה ,נהגו מוסלמים לבקר אצל היהודים ,והיו שהביאו פירות .יש שמוסלמים ביקרו
בבתי כנסת כדי לקבל את ברכתו של חכם .בפורים נהגו יהודים לחלק מעות גם לעניי
המוסלמים שהיו נכנסים לבתי הכנסת .רבי דוד אלקאים )השני( כתב כי כאשר חגג
ראובן אלמאליח ,ראש קהילת מוגאדור ,בר-מצווה לבנו ,הוא תרם גם לעניים מוסלמים
ולא רק ליהודים .בעיר סאלה נהגו מוסלמים ,שרצו להכיר נערות לנישואים ,לפנות
ליהודייה ,ולבקשה לבקר בביתה של המיועדת כדי לקבל מידע עליה.
השפעות הדדיות ניכרות בתרבות החומרית ,באומנויות ,במנהגים ובאמונות העממיות
של המוסלמים והיהודים .היו יהודים שהאמינו אפילו בכוחם המאגי של צדיקים מוסלמים
ופנו לעזרתם בעתות מצוקה; ומוסלמים האמינו בכוחם של צדיקים יהודים לחולל נסים,
והיו פונים אליהם לפתוח שערי שמים בשנות בצורת ולמנוע מגפות ומכות מידי שמים.
בין קברי הקדושים החשובים נציין את בני משפחת בן זמירו הקבורים בסאפי ,ואת רבי
עמרם בן דיואן .גם את קברו של רבי רפאל אנקאווא בסאלה פקדו יהודים ,מוסלמים
ונוצרים.
בתחום האינטלקטואלי חייתה כל עדה בתחומה ,והקשרים בין החכמים של שתי
הדתות היו נדירים .אחד החריגים היה רבי יששכר אצראף מסאלה ,בן המחצית השנייה
של המאה התשע-עשרה ,שנפגש עם תיאולוג מוסלמי ,קרא בפניו מחיבורי הרמב"ם ודן
עמו בענייני אמונה .גם רבי אבנר ישראל הצרפתי מפאס ,שכתב ב 1879-על עברה של
העיר ,הזכיר כי שאל חכמים מוסלמים על זמן היווסדה של העיר ,והם השיבו לו כי
נוסדה בידי אדריס הראשון בן עבדאללה )שלט .(791-788
היהודים בחברה הברברית
מעמדם של היהודים בקרב הברברים היה שונה ,והתבסס על ברית העאר )בושה( -
אמונה פולחנית מיסטית שקשרה את היהודי לראש השבט .הביטוי הסמלי לברית זו היה
הדביחה -טקס פולחני שבו הקריבו היהודים שור או כבש .בתמורה התחייבו הברברים
להגן עליהם ,ואף נקמו במי שפגע ביהודים כמו היו בני משפחה .אם יהודי נשדד ,נאלץ
השבט שהתוקף יצא ממנו לפצות אותו ואת משפחתו בראשי צאן .על היהודי נאסר
לעזוב את מקום מגוריו ,אך אם יצא מן הבית כדי לעבד שדות או למכור את מרכולתו,
שימשו אשתו וילדיו ערבים לשובו בנוכחותם במקום .ראש השבט היה רשאי לנהוג
ביהודי כרצונו :לגרשו ,למכור את ביתו ,להורישו או להרסו.
