Page 36 - morocco
P. 36

‫אליעזר בשן‪30‬‬

                                                                                                   ‫מרוקו‬

‫באוקטובר ‪ 1863‬נתקבל בלונדון מכתב מקהילת גיברלטר‬
‫ובו אזהרה מפני הסכנה הצפויה ליהודי מרוקו‪ ,‬בעקבות עלילה‬
‫כי יהודים בסאפי הרעילו גובה מכס ספרדי‪ .‬ארבעה יהודים‬
‫נאסרו וסגן הקונסול הספרדי תבע מהסולטאן להוציאם להורג‪.‬‬
‫שניים מהנאשמים הוצאו להורג‪ ,‬וסכנת חיים נשקפה לשני‬
‫האחרים‪ .‬משה מונטיפיורי יצא למרוקו ונפגש עם הסולטאן‬
‫מחמד הרביעי במראכש‪ ,‬בפברואר ‪ ;1864‬הודות להתערבותו‬
‫ניצלו חייהם‪ .‬הוא מסר לסולטאן בקשה‪ ,‬שנוסחה פורסם על‬

    ‫ידי רופאו‪ ,‬ד"ר תומס הודג'קין‪ ,‬אשר נלווה אליו במסעו;‬

‫]‪ [...‬ויהי רצון מלפני הוד מלכותו לתת פקודות ברורות ביותר‬
‫שהיהודים והנוצרים בכל חלקי ממלכתו יהיו מוגנים בהחלט‪ .‬וששום‬
‫אדם לא יציק להם בכל צורה שהיא‪ ,‬בשום דבר הנוגע לבטחונם‬
‫ולשלוותם; ושהם ייהנו מן היתרונות של כל יתר הנתינים של הוד‬
‫מלכותו ‪ -‬וכן של אלה שמהם נהנים הנוצרים החיים בנמלים של‬

                                           ‫מדינת הוד מלכותו‪.‬‬

‫הירשברג‪ ,‬תולדות‪ ,‬כרך ב‪ ,‬עמ' ‪.309‬‬                                                    ‫מחנה פליטים יהודים שברחו לגיברלטר‬
                                                                                   ‫בזמן מלחמת ספרד‪-‬מרוקו‪1860-1859 ,‬‬
                          ‫ב‪ 5-‬בפברואר ‪ 1864‬נמסרה למונטיפיורי הצהרת הסולטאן;‬

‫אנו מצווים על כל מי שיקרא כתבנו זה ]‪ [...‬על מושלינו ויתר משרתינו ונציבינו העומדים‬
‫לפקודינו כי עליהם לנהוג בחסד כלפי היהודים ששמם אללה יתעלה תחת חסותנו‬
‫במדינתנו‪ ,‬לפי מידת הצדק והשוויון ביניהם ובין זולתם‪ ,‬כדי שלא יפגע באחד מהם‬
‫אף אבק עוול או מקרה ]רע[ ]‪ [...‬ומי שיעשה עוול לאחד מהם או יעשוק אותם‪ ,‬אנחנו‬
‫נענוש אותו לפי דיני נפשות בעזרת אללה‪ .‬פקודה זו ענייניה היו קבועים‪ ,‬ידועים‬
‫ומוחלטים מלפנים‪ ,‬אבל הוספנו שורות אלה לשם אישורם וקביעתם בחוק למי שירצה‬
‫לעשות להם עוול‪ ,‬וכדי להוסיף בטחון ליהודים על בטחונם‪ ,‬ולהוסיף פחד על פחדם‬

                                                         ‫של אלה שירצו ברעתם‪.‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.310-309‬‬                                                                               ‫משה מונטיפיורי )‪1784‬־‪(1885‬‬

‫בתשובתו של הסולטאן אין חידוש ואין מענה לבקשתו של מונטיפיורי‪ .‬הצהרתו שהיהודים‬       ‫מנהיג יהודי ונדבן‪ ,‬נשיא ועד שליחי הקהילות‬
‫יזכו לשוויון ביחסו של בית המשפט מנוגדת לתנאי עומר‪ ,‬שלפיהם עדות של ד'מי המפלילה‬     ‫באנגליה בשנים ‪ ,1874-1835‬שפעל רבות להקל‬
‫מוסלמי בפני קאדי אינה קבילה‪ .‬גם הסעיף על עבודה ללא כפייה ותמורת שכר סותר את‬        ‫על מצוקתם של יהודים בעולם; בדמשק בשנת‬
‫המציאות לפני הביקור ולאחריו‪ .‬מונטיפיורי חזר לאנגליה בתחושת ביטחון ששליחותו‬         ‫‪ ,1840‬ברוסיה בשנת ‪ ,1846‬ברומא בשנת ‪,1858‬‬
‫הצליחה‪ ,‬ומעתה לא יתנכלו ליהודים במרוקו‪ ,‬אך בפועל לא השתנה דבר וההתנכלויות‬          ‫במרוקו בשנת ‪ ,1864‬ועוד‪ .‬כן נרתם לסייע‬

                                                                           ‫נמשכו‪.‬‬                 ‫ליישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫דוגמה אחרת לסולידריות היא ההתערבות הקונסולרית לטובת היהודים‪ ,‬בעיקר בנושא‬
‫החסות‪ .‬ב‪ 1836-‬פרסם עבד אלרחמאן השני הוראה האוסרת על העסקת יהודים כסוכנים‬
‫קונסולריים‪ ,‬כלומר כספקי שירותים לקונסולים הזרים שבתמורה נהנים מחסותם‪ .‬שר‬
‫החוץ הבריטי‪ ,‬הלורד פלמרסטון‪ ,‬הורה לשגרירו במרוקו למחות על הוראה זו‪ ,‬הסותרת‬
‫סעיף בהסכם שנחתם בין בריטניה למרוקו ב‪ .1824-‬הסולטאן התעלם מהמחאה וחזר‬
‫שוב על האיסור ב‪ .1855-‬אלא שהמציאות הייתה שונה‪ ,‬ויהודים רבים קיבלו חסות‬
‫קונסולרית‪ .‬על רקע זה התכנסה במדריד במאי ‪ 1880‬ועידה בין‪-‬לאומית לדון בנושא‬

                             ‫החסות והחליטה להחמיר את התנאים לקבלת החסות‪.‬‬
‫הביטוי המרכזי לפעילות כי"ח במרוקו היה הקמת בתי ספר שהנהיגו תכנית לימודים‬
‫צרפתית‪ ,‬והיו אפיק המודרניזציה העיקרי של יהודי מרוקו‪ .‬המורים והמנהלים של כי"ח‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41