Page 33 - morocco

‫היהודים בתקופה הקדם‪-‬קולוניאלית ‪27‬‬

‫מרוקו‬

‫מוות‪ .‬לעתים איים יהודי על אשתו‪ ,‬בעת משבר בחיי המשפחה‪ ,‬כי יתאסלם‪ ,‬או בלשון‬
‫המקורות הרבניים "ימיר טוב ברע"‪ .‬ב‪ 1886-‬התאסלם נער יהודי בעיר סאלה‪ .‬הנער הלך‬
‫לקאדי‪ ,‬זרק את כובעו ואמר את השהאדה )העדות‪ ,‬היא הצהרת האמונה בייחוד האל‬
‫ובמחמד שליחו(‪ ,‬לשמחתו של הקאדי והסובבים אותו‪ .‬רבני העיר פנו לקונסולים וטענו‬
‫שהנער איננו בוגר‪ .‬התברר שהוא נקט צעד זה בגלל אכזריותו של אביו‪ ,‬ובסופו של דבר‬

‫הוא הוחזר למשפחתו‪.‬‬
‫אם גבר התאסלם‪ ,‬חייבים היו אשתו וילדיו להתאסלם גם הם‪ .‬באחד המקרים סירבה‬
‫אשתו של אחד המתאסלמים ללכת בעקבות בעלה; היא לקחה את ילדיה‪ ,‬ברחה מהעיר‬
‫והסתתרה‪ .‬מנהיגי הקהילה נתבעו להחזירה לביתה כדי שתתאסלם‪ ,‬אך לא הצליחו בכך‪.‬‬
‫על ילדים יתומים כפו את האסלאם‪ ,‬וכדי למנוע זאת היו הקרובים או הקהילה דואגים‬
‫להשיאם בגיל צעיר‪ .‬היו שסירבו להתאסלם והעדיפו למות על קידוש השם‪ .‬הידועה‬
‫ביותר מביניהם היא סוליכה הצדקת‪ ,‬נערה שהייתה לסמל ‪ -‬עד היום עולים לקברה‬
‫בפאס יהודים ומוסלמים‪ .‬האירוע‪ ,‬שהתרחש בשנת צדק"ת )‪ ,(1834‬מתואר במקורות‬
‫אירופיים ועבריים בגרסאות שונות‪ .‬ראשון כתב על הפרשה רומרו אאוחניו מריה בספר‬
‫קידוש השם של הנערה חג'ואל‪ ,‬הגיבורה העברייה‪ ,‬שיצא לאור בספרדית ב‪1837-‬‬
‫בגיברלטר‪ ,‬ולאחר שנתיים גם באנגלית‪ .‬שירים וסיפורים נתחברו עליה‪ .‬בין שסיפורה‬
‫אמיתי או דמיוני‪ ,‬העובדה שהיהודים ראו בה דמות קדושה מעידה על יחסם לדבקות‬

‫באמונת אבות ולקידוש השם‪.‬‬

‫באמרה; אס תר ל א נ א ל צ ה ל ה ת כ חש ל מ סו ר ת הקדו ש ה של א בו תי ה אך‬ ‫בעיר טאנגייר שבמרוקו הי יהודי ב שם שלמה חט שוואל‪ ,‬מאושר‬
‫ממני נדרש לבגוד בה‪ ,‬א ם כשר וישר הדבר ב עיניכ ם‪ ,‬טוב‪ ,‬איפו א‪,‬‬ ‫ושבע רצון בהברת אשתו הנאמנה שילדה לו כמה בנו ת‪ ,‬י עלו ת הן‪,‬‬
‫תנו א ת בנו תיכם לנסיך‪ ,‬אני אקיי ם א ת הוקי התורה ואם זה רצון‬ ‫סוליכה היתה פאר המשפחה‪ ,‬הטבע התר לבצע מלאכ ת מהשבת כשברא‬
‫א ת סוליכה; השמש היוקד ת של אפריקה ל א הטילה מעולם קרני אורה‬
‫אלוהים‪ ,‬א מו ת על קידו ש ה'‪,‬‬ ‫על יופי מושלם יותר‪ ,‬מקסים יותר‪ ,‬ע ם כל אלה נתברכה סוליכה גם‬
‫התנגדות שלא נשמעה כמוה לרצון הנסיך‪ ,‬אין לה כפרה אלא‬ ‫בשכל בהיר וצלול וב הליכו ת הן ונו עם‪ ,‬כל ה מ עלו ת הללו עוררו‬
‫המוות בלבד‪ ,‬עד מהרה ני תן הצו להתיז ראשה‪ ,‬א ת היפה ב בנו ת‬ ‫קנ א ה בלב המוסלמים שבסביבה‪ [,,,] ,‬ב ט ענ ת שקר שאושרה על ידי‬
‫עדי כז ב מו ס ל מי ם כי סו לי כ ה מו כנ ה ל ק ב ל ע לי ה א ת ד ת ה אי ס ל ם‪,‬‬
‫שצניעות לבו שה‪ ,‬הובילו במלוא פרי ח ת עלומיה אל הגרדום‪,‬‬ ‫פרצו לדירה השלווה של אביה‪ ,‬תפשו ננ ער ה היפה וגררו אותה אל‬
‫גם ל ת ליין ני תנ ה עוד הז ד מ נו ת לנ קו ט שי כנו ע א חרון ש ר ק הו א י ד ע‬ ‫העיר פ אס‪ ,‬ששם הביאו שוללם ‪ -‬מ תנ ה יקר ה ורצויה ‪ -‬לפני יורש‬
‫טיבו‪ ,‬כ שעלתה לגרדום הנחית כמה מדקרות חרב בערפה ותבע ממנה‬
‫ק ב ל ת מ רו ת‪ " ,‬כ א פי ר בן כ אפיר" ]כו פ ר בן כופר[!‪ ,‬ע נ ת ה הנ ע ר ה‬ ‫העצר‪ ,‬בן מלך מרו קו‪ ,‬ל ע שו ת בו כ טו ב ב עיניו‪,‬‬
‫ה א מיצה‪" ,‬חשוך מאמציך!" ובק רי א ה; ש מ ע י ש ר אל‪ ,‬הי א לו הינו‪ ,‬הי‬ ‫יופי כז ה ט ר ם חז ת ה עינו ה מ פונ ק ת ]של הנ סי ך[ והוא נ שאר עו מד‬
‫בפניה כמוכה סנוורים‪ ,‬א ת ידו וליבו ו א ת כל תארי הכבוד של מלכה‬
‫א חד! הופל הרא ש ב מכ ה נ מ ר צ ת א ח ת מיד ה ת ליין‪[,,,] ,‬‬ ‫הציע לה‪ ,‬ואך תנאי אהד בלבד הציג ‪ -‬שתקבל דתו‪ ,‬בשקט ובכל‬
‫הגוויה ני תנ ה לנ שיא העדה‪ ,‬רפאל הצרפתי‪ ,‬להובילה לקבורה‪ ,‬על‬
‫קברה של סוליכה הוקמה מצבת זכרון והמקום קדוש עד היום ליהודים‬ ‫התוקף ד הת ה א ת ההצעה‪[,,,] ,‬‬
‫הוא ]הנסיך[ וימן אליו א ת חכמי העיר והודיע להם כי סכנ ה צפוי ה‬
‫ולמוסלמים‪ ,‬עד היום שבועה בשם סוליכה נחשבת שבועת קודש‪,‬‬ ‫ל חיי כל ה תו ש בי ם הי הודים א ם ל א יצלי חו ל ה ש פי ע על סו לי כ ה ל היע תר‬
‫לו ו ל מ ל א חפצו‪ ,‬רו ע די ם מ פ חד ל חיי הם ול חיי א חי הם צעדו הח כ מי ם‬
‫בנימין השני‪ ,‬שמונה שנים ב אסי ה ובאפריקה‪ ,‬פרק מה‪ ,‬מצוטט מתוך‪:‬‬ ‫אל הכלא‪ ,‬הם הביאו לפני הנערה א ת אסתר לדוגמה‪ ,‬אסתר שבגללה‬
‫ש' אטינגר)עורך(‪ ,‬תולדות היהודים בארצות ה אי סל א ם‪ ,‬חלק שלישי‬ ‫קמו ריוו ח והצלה לעמה; אך סוליכה השיבה גם א ת פני הם ריק ם‬
‫)מקורות(‪ ,‬ירושלים ‪ ,1986‬עמ' ‪89‬ו‪-‬ו‪9‬ו‪.‬‬