Page 73 - morocco

‫היהודים בתקופה הקולוניאלית ‪67‬‬

‫מרוקו‬

‫לא רק פערי מראה חיצוני‪ ,‬גודל ומכשור מפרידים בתיאורו של אטדגי בין העסקים‬
‫הקטנים של היהודים בקזבלנקה לבין העסקים בסביבה האירופית של העיר‪ .‬אביו אינו‬
‫יודע קרוא וכתוב‪ ,‬וכל דרכו בניהול העסק עומדת בניגוד למושגים הרציונליים והשיטתיים‬
‫המאפיינים את עקרונות המסחר המודרני‪ .‬הוא "מעגל" חשבונות לטובת הלקוחות‬
‫המפגרים בתשלום חובותיהם‪ ,‬אינו מנהל רישום של ההכנסות וההוצאות וכו'‪ .‬דרך זו‪,‬‬
‫מדגיש אטדגי‪ ,‬לא הייתה ייחודית לאביו‪ .‬הוא מזהה אותה אצל רבים מבני דורו וסביבתו‬
‫של אביו‪ ,‬כולל בעל הבית המוסלמי‪ ,‬המוותר לעתים מזומנות על שכר הדירה שחייבת לו‬
‫משפחת אטדגי ופותח בשמחה "דף חדש" במסכת יחסיו הכלכליים עמה‪ .‬אך ארמנד שייך‬
‫כבר לדור אחר‪ .‬בעודו ילד היה נחוש בדעתו לנקוט שיטות חדשות לעשיית רווחים ביעילות‬
‫ובמהירות‪ ,‬והשתמש לצורך זה בכישוריו החדשים‪ ,‬ובראשם הידע בחשבון ובצרפתית‪.‬‬
‫הקריירה המסחרית שלו כילד החלה בתנור השכונתי‪ ,‬שם היה ממונה על קבלת הקדרות‬
‫וחלוקת קבלות עליהן‪ .‬עיסוק זה נחשב בזוי‪ ,‬אך הוא הצליח להקנות לו יוקרה חדשה‪,‬‬
‫מפני שפנה לנשים בצרפתית ועורר כלפיו רחשי כבוד‪ .‬לאחר מכן התרכז בהמצאת מכונות‬
‫מעשה בית למכירת ממתקים ופתח דוכן לממכר עוגות וממתקים בפתח חנותו של אביו‪.‬‬
‫מנבכי זיכרונו של אטדגי עולה תמונה של קשרים כלכליים הדוקים בין מוסלמים‬
‫ליהודים‪ .‬חבר מוסלמי לסביבה ולעסקים‪ ,‬מצטפא‪ ,‬הביא לארמנד סחורה רווחית ביותר‬
‫למכירה בדוכן ‪ -‬חשיש; אביו העסיק פועל מוסלמי; שותפויות מזדמנות נקשרו בינו לבין‬
‫חברים ערבים והיחסים העסקיים גלשו לעתים למסיבות רעים שבהן שיחקו קלפים‪,‬‬
‫עישנו ושתו בצוותא‪ ,‬והתלוצצו זה על דתו של זה‪ .‬דומה שתופעה זו‪ ,‬של שותפויות‬
‫כלכליות בין מוסלמים ליהודים וקשרים חברתיים על רקע זה‪ ,‬אפיינו את כל המעמדות‬
‫בחברה הילידית ובאגפיה‪ .‬אפשר למצוא לכך עדויות החל בבורגנות הגבוהה בערים‬
‫הישנות‪ ,‬כגון פאס‪ ,‬מכנאס ומראכש‪ ,‬ועד השכבות הנמוכות במלאח של קזבלנקה ובכפרים‬
‫הנידחים ביותר‪ .‬הקירבה התרבותית היתרגמה בסביבה הילידית ליחסים כלכליים‪-‬‬

‫חברתיים שלא היו אפשריים כלל בין יהודים מסוג זה לאירופים‪.‬‬

‫המלאכה‬

‫ראשית המאה העשרים‬ ‫אכה היהודים במרוקו היה גבוה‪ .‬נתוני מפקד ‪ 1947‬למדו כי בעלי‬
‫אכה מנו ‪ 38‬אחוז מן האוכלוסייה היהודית המפרנסת‪ ,‬ו‪ 6.5-‬אחוזים מכלל בעלי‬

‫המלאכה במרוקו ‪ -‬יותר משיעורם באוכלוסייה‪.‬‬
‫היה זה פועל יוצא מן הסדר הכלכלי הקדם‪-‬‬
‫מודרני בארצות צפון אפריקה‪ ,‬שחלוקת העבודה‬
‫הוסדרה בהן במשק המקומי‪ ,‬ומלאכות חיוניות‬
‫נמסרו ליהודים כחזקה‪ ,‬בעיר ובכפר‪ .‬סדר זה‬
‫הבטיח פרנסה ליהודים במקצועות מסוימים‪ ,‬אך‬
‫עלול היה ליצור עודף עובדים במקצועות אחרים‬
‫או לגרום מצוקה בשעת משבר מבני בתחום‬
‫המלאכות‪ ,‬כפי שאכן אירע בתהליך המודרניזציה‪.‬‬
‫בתקופה הקולוניאלית לא יכולים היו אפוא בעלי‬
‫מלאכה יהודים להימנות עם עשירי החברה‬
‫היהודית‪ ,‬ואנשי הג'וינט התרשמו כי מעמדם‬
‫החברתי של בעלי המלאכה נמוך מזה של‬

‫הסוחרים‪.‬‬