Page 74 - morocco

‫ירון צור‪68‬‬

‫מרוקו‬

‫המלאכות העיקריות שרווחו בין היהודים היו סנדלרות‪ ,‬חייטות‪ ,‬נפחות וצורפות‪ .‬בכמה‬
‫ענפים עדיין נהנו היהודים ממונופול‪ ,‬למשל בעבודות נחושת ובייצור מסורתי של סירים‪.‬‬
‫במראכש מצאו הסוקרים של הג'וינט בשנת ‪ 1951‬כמאה יהודים המייצרים מנחושת‬
‫מוצרים הדורשים מומחיות‪ ,‬כמו סירים‪ ,‬מגשים‪ ,‬קופסאות לסוכר ולתה‪ ,‬וכו'‪ .‬היצרנים‬
‫היהודים מכרו את תוצרתם למוסלמים‪ ,‬ואלה היו מוכרים אותם בשווקים וברחובות‬
‫למקומיים ולתיירים‪ .‬הייתה זו דוגמה לשיתוף פעולה ולחלוקת תפקידים מסורתית בין‬
‫מוסלמים ליהודים בשוק העבודה‪ .‬חרש נחושת יכול היה להכין ‪ 12-10‬מגשי נחושת ביום‬
‫ולהרוויח מכל אחד מהם כ‪ 35-‬פרנק‪ .‬הכנסתו של אומן הייתה אפוא ‪ 10,000‬עד ‪12,000‬‬
‫פרנק לחודש‪ .‬ככלל מצאו הסוקרים‪ ,‬כי בעלי מלאכה שמצבם טוב יחסית השתכרו ‪­8,000‬‬
‫‪ 15,000‬פרנק לחודש )בין ‪ 23‬ל‪ 50-‬דולר(‪ ,‬ובהכנסה זעומה זו היה עליהם לפרנס לעתים‬

‫קרובות משפחה בת שבע עד עשר נפשות‪.‬‬
‫בעל המלאכה היה בדרך כלל ראש משפחה‪ ,‬סדנתו הייתה קטנה ופרימיטיבית והמכשור‬
‫בה דל‪ .‬מספר העובדים הממוצע בסדנה היה שניים‪-‬שלושה פועלים‪ ,‬ואלה נרשמו במפקד‬

‫מכנאס‪ ,‬נגר יהודי‪9115 ,‬‬