Page 2 - etmol 53
P. 2
העורך :שלמה שבא ^ עע תתורןו ללחתורללדדרו חת vארnץ vיי>זשזרר-א«רלי רולעזרזם יריזשזור-עאדלי
מועצת המערכת :פרופ״ שלמה סימונסון ,ד״״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ״ יוסף גותי
המעצב :אדר דריאן
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ,ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון 236561־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 800שקל
גליון בודד 150שקל
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
התוכן אשנב וחלון
בשער -צילום של רחובות ,כפר שקם בראשית שנות התש באמצע המאה הקודמת יצא יעקב ספיר איש ירושלים למסע ארוך לאסיה
ואוסטרליה ,כדי לאסוף כסף ליהודי עירו .הוא שהה בדרכו בתימן והקדיש
עים של המאה הקודמת -״תקופת טיומקין״; המאמר מאת אחר־כך עמודים רבים בספרו ״אבן ספיר״ ליהדות זו ,המחקר המודרני
הראשון המספר על היהודים שם .מאז עברו מאה־ושלושים שגה .יהודי תימן
שולמית לסקוב הפותח את החוברת ,דן באותה תקופה היו נושא למחקרים רבים .אותם יהודים שחיו מעבר למדבר הרחוק היו תמיד
-מקור של סקרנות והתפעלות לשאר יהודי העולם .כבר בסוף המאה
שכונתה גם ״העליה השניה״ ומספר על התקוות הגדולות הקודמת קם אחד מבני תימן עצמה ,חיים חבשוש ,ותיאר את חיי אחיו בימיו
שנתעוררו אז ,על הכשלון ומה בכל זאת נשאר מאז • פרופ׳ ובימים קדומים .במשך הזמן הצטרפו רבים מבני תימן לכתיבה ומחקר על
חייהם ותולדותיהם .רבים מכתבי היד שלהם נתגלו מחדש ,נחקרו ופורסמו
שלמה סימונסון מערער במאמר בעמוד 6את הדעה המקובלת על־ידי חוקרים ״אשכנזים״ ו״תימגים״ העובדים יחד .מדף הספרים המוקדש
כי יהודי ספרד שקיבלו את הדת הנוצרית כאילו נטמעו לנושא זה -גדל והולך.
בסביבתם החדשה .מסתבר שמי הטבילה לא הועילו לחלק אחד מהחוקרים שהקדיש תשומת לב רבה לתולדות התימנים וחייהם הוא
גדול של המתנצרים והסביבה הנוצרית דחתה אותם ,לא זקן ההיסטוריונים הישראלים שלמה דב גויטיין ,היסטוריון ,מחנך ואבי חוקרי
קיבלה אותם אל חוגיה ומסדריה ולעתים אף רדפה אותם • הגניזה בזמננו .בימים אלו יצא לאור בהוצאת מכון בן־צבי מבחר של מחקריו
כיצד בא הדגל לעולם ומדוע שולב בתוכו המגן־דוד ,על כך בספר מהודר :״התימנים -היסטוריה ,סדרי חברה ,חיי רוח״ .זהו ספר של
מספר יואל רפל בעמוד ,9הטוען ,כי משורר יהודי מוינה הוא אהבה לנושא ,בפתח הספר כותב ש.ד .גויטיין:
״אחת המתנות הטובות ,שזכיתי בהן בחיי ,היתה היכרותי את השבט היהודי
אשר העלה ראשון את רעיון הדגל הכחול־לבן • בימים אלו היקר ,התימנים .היתה בכך העשרה רבה של מחשבתי המדעית .היכרות זו
מלאו 80שנה לאחד מנסיונותיו של הרצל להקים התיישבות פתחה לי אשנב -ושמא חלון גדול ~ אל עולם המזרח בכלל .ומדמה אני
יהודית או מדינה יהודית מחוץ לארץ־ישראל ,כשלב להקמת שבלעדיה לא הייתי מוכשר להבין כראוי את החברה היהודית בתקופת הגניזה
הקאהירית ,שבה אני עסוק למעלה משלושים שגה ...אך ׳המפגש התימני׳
המדינה בארץ־ישראל .ד״ר צבי אילן מספר על המשלחת שלי היה בו גם צד אנושי יקר :ההרגשה כאילו הושב לי משהו שאבד לאבותי,
זכרוגם לברכה ,בגלותם הארוכה בארצות הצפון .או ,כפי שביטא זאת
שחקרה מטעם הרצל את צפון סיני ואיזור אל־עריש כדי לברר חוקר־עמים דגול של המאה השמוגה־עשרה ,כאילו נוספה לי נשמה על
נשמתי .קיבלתי אפוא ממגעי עם העדה התימנית יותר ממה שגתתי .החיחס־
משלחת אל־עריש -מצילומי הארכיון הציוני
תי אל התעסקותי זו כאל לימוד ולא כאל נושא למחקר.
אם אפשר להקים שם ישוב יהודי; את המאמר מלווים '׳אחת הסיבות ליחס זה היתה ההכרה שהתימגים ,שיש בהם קו־אופי חזק של
צילומים לא ידועים של אותה משלחת המצויים בארכיון למדנות ,עשויים לקחת בידם את חקר שבטם בעצמם ...מעין נבואה נזרקה
מפי והיא נתקיימה במידה שלמעלה ממה שיכולתי לקוות אז .מלומדים
הציוני • פרופ׳ יעקב טורי מגלה יהודי גרמני שהקים ״מפעל
תימנים נתנו לגו חיבורים למופת ,מלאי ידע וערוכים בטעם״.
שיקום״ לאסירים במאה ה־ 18והצליח )בעמוד • (14ובעמוד ומסכם גויטיין את מחקריו:
- 15מכתב המלצה ליהודי העולה מרוסיה במאה ה־• 11
גרוש מוזע שאירע לפני 300שנה היה אחד המאורעות ״העולה מכל אלה היא דמות של קיבוץ יהודי ,שהוד קדומים חופף עליו עם
כל המעלות ומקצת המגבלות הקשורות בעמדה כזאת; קיבוץ עטור בגזר
שהשאירו את רישומם על יהודי תימן עד היום ,פרופ׳ יהודה הסבל ,שידע להתגבר על יסודי הגלות ועל דלות חומרית בכישדון־מעשה
דצהבי מספר על מסע העינויים למדבר • עמנואל רינגלבלום
ובהסתפקות במועט מצד אחד ובאהבת התורה מצד אתר.״
היה אחד המיוחדים בין לוחמי גיטו ורשה במלחמת־העולם־ מחקריו של ש.ד .גויטיין ,כמו ספריהם של חוקרים אתרים ,בגי העדה
השניה .תוך כדי המרד אסף כל תעודה הקשורה לחיי התימנית ושאינם בגי העדה התימנית -מגלים את תולדות יהודי תימן
ואורח־חייהם בכל ביטוייהם :ביצירה דתית וחילונית ,בספרות ,בשיר ובמוסי
היהודים בפולין והסתירם במרתף; רפאל שרף מספר על קה; באומנות ,בפולקלור ובהגות; בכלכלה ובהנהגה .מחקרים אלו הם דוגמה
ועידוד למחקר של כל שבטי ישראל ועדותיו וגלויותיו ,שנעשים על־ידי בגי
רינגלבלום ,על הארכיון שכונה ״עונג שבת״ וכיצד נתגלה • אותם שבטים ועל־ידי אחרים ולכולם מטרה אחת -גילויים של חיי היהודים
פרופ׳ מאיר בניהו כותב בעמודים 23-21על עולמו של מלמד לדורותיהם ,בכל פזורותיהם ובכל צורותיהם.
ואמנם לשמחתנו ,למרות התלונות והטרוגיות ,געשית עבודה רבה בשטחים
ושוחט ורב בפרס של סוף המאה ה־ ,17על גניבת ספרים ומסע אלו באוניברסיטאות ושלא באוניברסיטאות ,על־ידי חוקרים אקדמאים ועל־
חיפוש ארוך אחדיהם • ובעמוד אחרון -מלחמת משוררים, ידי תלמידי־חכמים מכוח עצמם .מחקרים אלו רואים אור זה אחר זה ועוד
אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן מתחרים ביניהם בשירי־ רבים יראו בשנים שיבואו; אז תתבהר לעינינו מסכת חיי היהודים בכל
תעמולה לנשפי פורים • ד״ר אברהם ברוכין מבאר־שבע מעיר
את תשומת לבנו ,כי החסרנו שמו של רופא ״צבר״ במאמר מקומותיהם לדורותיהם ,ופערים ייעלמו ופרקים של ערפל יתבהרו ויובגו.
שהתפרסם בעת־מול הקודם והוא סבו ד״ר ברוך ברוכין,
שנולד בירושלים ב־ ,1891למד הוראה בסמינר בירושלים,
ואחר־כך רפואה בברלין ,שב לארץ ב־ 1914וגוייס כרופא
לצבא התורכי.
