Page 4 - etmol 53

P. 4

‫ועמו גם מעשי הרמייה ולא פעם נמכרה‬ ‫זאב טיומקין‪ ,‬ראש הוועד בארץ‬ ‫חייבת ליסד ועד פועל בארץ־ישראל‬
‫אותה חלקה פעמיים ויותר‪ .‬כאן ניסה‬ ‫כונה לעתים ״מלך היהודים״‬ ‫וכך עשתה‪ .‬בראש הוועד העמידה את‬
‫הוועד‪-‬הפועל של חברת חובבי‪-‬ציון לע‬ ‫המהנדס זאב טיומקין מייליסאביטגראד‪.‬‬
‫חמש שנים‪ .‬התוכנית הלהיבה רבים ועד‬ ‫כחברים בוועד נתמנו יחיאל מיכל פינס‪,‬‬
‫מוד בפרץ‪.‬‬ ‫מהרה קמו בערים נוספות ״אגודות‬ ‫מן הפעילים שבחובבי״ציון בארץ‪ ,‬ויצ‬
‫טיומקין ביקש לבלום את המתווכים‬ ‫אלף״ וגם מטעמן יצאו שליחים לרכוש‬ ‫חק אייזיק בן־טובים‪ ,‬חובב־ציון דתי‬
‫במכירת אדמה והצליח לשכנע את‬ ‫קרקע בארץ‪ .‬תוכנית דומה‪ ,‬אך של‬
‫הגדולים מביניהם‪ ,‬וחנקין בראשם‪,‬‬ ‫בעלי אמצעים‪ ,‬הגתה אגודת ״מנוחה‬ ‫מביאליסטוק‪.‬‬
‫לקבל בעניין זה את מרות הוועד‪-‬‬ ‫ונחלה״ בוורשה אשר נוסדה בז׳ אדר‬ ‫גם ביטול איסור העליה וגם הקמתה‬
‫הפועל‪ .‬אך תוך כך עשה הוועד את‬ ‫של חברת התמיכה הרשמית תרמו להג‬
‫תר״ן )‪.(1890‬‬ ‫ברת העליה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬גרמה לכך‬
‫עצמו שותף לקניות חנקין‪.‬‬ ‫בו סיום השלים יהושע חנקין‪ ,‬מגדולי‬ ‫גם הרעה במצב יהודי רוסיה שהגיעה‬
‫בינתיים הלכו יומרותיו של חנקין‬ ‫רוכשי הקרקעות למען ההתיישבות‪ ,‬את‬ ‫לשיאה באפריל ‪ 1891‬כאשר ממוסקבה‬
‫וגדלו‪ .‬אחרי הצלחתו ברחובות פתח‬ ‫קנייתם של למעלה מ‪ 10,000-‬דונאם‬ ‫ומערים אחרות גורשו יהודים שלא‬
‫ברכישת שטח אדמה גדול הרבה יותר‪,‬‬ ‫בדוראן‪ ,‬דרומה לנס‪-‬ציונה‪ .‬בפורים‬ ‫היתה להם רשות להתגורר בהן‪ .‬וקרה‬
‫בלב השרון בחדרה )‪ 29,280‬דונאם(‪.‬‬ ‫אותה שנה עלו למקום מתיישבי המוש‬ ‫עוד דבר‪ ,‬שנראה אולי שולי אך‬
‫הקונים היו אגודות חובבי‪-‬ציון בקובנה‪,‬‬ ‫בות הסמוכות‪ ,‬ביניהם ישראל בלקינד‪,‬‬ ‫משמעותי מאוד למגמות העליה החדשה‪:‬‬
‫ריגה‪ ,‬וילנה ובודדים‪ .‬הם שלחו דמי‬ ‫ממייסדי ביל״ו‪ ,‬והוא נתן לנקודה את‬ ‫בשנת ‪ 1890‬השלים רוטשילד את בניית‬
‫קדימה למימוש הקנייה‪ .‬בדרכם הלכו‬ ‫שמה‪ :‬רחובות ‪ -‬לפי הפסוק ״כי עתה‬ ‫היקב בראשון‪-‬לציון שהיה אמור לקבל‬
‫אגודות נוספות וכסף רב נשלח לוועד‪-‬‬ ‫הרחיב ה׳ לנו״ )בראשית‪ ,‬כ״ו ‪,(22‬‬ ‫לא רק את ענביה של מושבה זו אלא את‬
‫הפועל ביפו בתורת דמי קדימה לרכי‬ ‫ורחובות זו נרכשה ברובה על ידי האגו‬
‫שה‪ .‬התחרות על הקרקעות גברה‪,‬‬ ‫דה ״מנוחה ונחלה״‪ ,‬ומיעוטה על‪-‬ידי‬ ‫יבול הכרמים של יתר מושבות הדרום‪.‬‬
‫מחיריהן האמירו‪ ,‬התגלו קשיים במי‬ ‫בודדים‪ .‬הקמתה של רחובות התנהלה‬
‫מוש הקניות והן בוטלו‪ .‬אך דמי הקדימה‬ ‫לפי התוכנית‪ :‬נשלח ארצה מנהל לארגן‬ ‫מי יעזור?‬
‫שהופקדו בוועד‪-‬הפועל לא הוחזרו‬ ‫את הכשרת הקרקע‪ ,‬הנטיעות והבניה‪.‬‬
‫למפקידים‪ ,‬כי טיומקין מסר את חלקם‬ ‫בה בעת החלו להתנחל שם כמה מרוכ‪-‬‬ ‫לפי התקנון הרשמי של חברת‬
‫הגדול לחנקין‪ ,‬בעיקר לשם רכישת‬ ‫שי הקרקע הבודדים‪ .‬ברכה נוספת‬ ‫חובבי‪-‬ציון אסור היה לחובבים לפעול‬
‫היתה שמורה לרחובות‪ :‬נטיעת הכרמים‬ ‫בקרב אנשים המתעתדים לעלות לארץ‪.‬‬
‫חדרה‪.‬‬ ‫ובנין הבתים דרשו ידיים עובדות וכך‬ ‫בכל זאת נפוצו שמועות עקשניות‪,‬‬
‫תוך כדי פעילות רבה זו הונחתה‬ ‫העסיקה המושבה בראשיתה מאות פוע‬ ‫בלתי‪-‬נכונות‪ ,‬שחברת התמיכה מעלה‬
‫מהלומה קטלנית על הישוב‪ ,‬שהיתה‬ ‫לים ותרמה להקלת מצוקתם של העולים‬ ‫ארצה יהודים להתיישבות חקלאית‪,‬‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬אם לא היחיד‪ ,‬לבלימת‬ ‫הכל על חשבונה‪ .‬הכחשות הוועד‬
‫התנופה הגדולה של שנת ‪.1891-1890‬‬ ‫החדשים‪.‬‬ ‫האודיסאי לא הועילו ואנשים עלו לארץ‬
‫העליה ארצה‪ ,‬שלבשה ממדים גדולים‬ ‫מתוך מחשבה שאם לא הוועד באודיסה‬
‫ללא תקדים‪ ,‬והיקף רכישת הקרקעות‬ ‫ספסרות בקרקע‬ ‫הרי הוועד‪-‬הפועל בארץ‪-‬ישראל ידאג‬
‫הגדל והולך‪ ,‬עוררו בממשלת תורכיה‬ ‫להם‪ .‬וכיוון ששערי הארץ היו פתוחים‪,‬‬
‫חששות ישנים‪ ,‬שהיהודים שואפים‬ ‫נוכח הדרישה הגדולה לאדמה מצדן‬ ‫הלך זרם העליה וגבר‪ .‬העולים היו ברו‬
‫להתגבשות לאומית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫של האגודות להתיישבות שצצו כפטר‬ ‫בם חסרי כל‪ .‬אכן‪ ,‬חלקם השיג עבודה‬
‫בעזר‪-‬שכנגד באו לממשלת תורכיה‬ ‫יות לאחר גשם‪ ,‬נשטפה הארץ בסרסורי‬ ‫במושבות‪ ,‬שבשנת ‪ 1892‬הגיע מספרן‬
‫תושבי ירושלים הערבים‪ ,‬נוצרים‬ ‫קרקע רבים‪ ,‬וככל שרבו הקונים האמי‪-‬‬ ‫ל‪) 14-‬מקוה ישראל מחוץ למנין זה(‪,‬‬
‫ומוסלמים כאחד‪ ,‬אשר תבעו מהממשלה‬ ‫רו המחירים וסחר‪-‬מכר פרץ כל גבול‬ ‫ובמפעלים שהתפתחו במשך הזמן ובעי‬
‫במברק מ‪ 24-‬ביוני ‪ 1981‬לבלום את‬ ‫קר בבנין מסילת‪-‬הברזל בין ירושלים‬
‫העליה‪ .‬הממשלה נעתרה מייד וב‪ 1-‬ביו‬ ‫ליפו‪ ,‬שהחלו להניחה בשנת ‪.1890‬‬
‫לי ‪ 1981‬החילה מחדש את איסור הע‪-‬‬ ‫אולם בכל זאת רבו מאד מחוסרי‪-‬‬
‫ליה‪ .‬בנובמבר שנת ‪ 1892‬נוסף עליו גם‬ ‫העבודה‪ ,‬והכתובת העיקרית שאליה פנו‬
‫איסור על יהודים מכל נתינות לרכוש‬
‫נכסי‪-‬דלא‪-‬ניידי בארץ‪-‬ישראל ובסוריה‪.‬‬ ‫לסיוע היתה הוועד‪-‬הפועל ביפו‪.‬‬
‫בהלה שלא תתואר אחזה בכל‪ :‬שליחי‬ ‫השלמת בנין הייקב בראשון‪-‬לציון‬
‫האגודות לרכישת קרקעות נטשו את‬ ‫והסיכויים שתעשיית היין תתפתח‪,‬‬
‫הארץ‪ ,‬לא פעם תוך ויתור על דמי‬ ‫גרמו להתהוות אגודות להתיישבות‬
‫קדימה ששולמו לבעלי אדמה‪ .‬אגודות‬ ‫ברוסיה‪ ,‬אשר חשבונותיהן על הנייר‬
‫אספו ידיהן מקניות שבוצעו על סמך‬ ‫הבטיחו בעליל את שיגשוגן של המוש‬
‫הבטחותיהן לכסות את ההוצאה והמבצ‬
‫עים שקעו בחובות ובראשם חנקין‬ ‫בות המבוססות על ענף זה‪.‬‬
‫שרכש את אדמות חדרה‪ .‬דווקא בשעה‬ ‫כדי לא לחזור על שגיאות העבר נקטו‬
‫קשה זו עזב טיומקין את הארץ‪ ,‬בראש‪-‬‬ ‫כמה אגודות תוכנית התיישבות חדשה‪:‬‬
‫ובראשונה משום שהוועד האודיסאי‪,‬‬ ‫התנחלות רק אחרי הכנת המקום במשך‬
‫שהתנגד להשתתפות ברכישת אדמה‬ ‫כמה שנים‪ ,‬כגון נטיעת הכרמים וגידולם‬
‫שהרי הדבר לא הותר בתקנון של חברת‬ ‫עד שיניבו והקמת בתים‪ .‬הראשונה‬
‫חובבי‪-‬ציון‪ ,‬הסתפק בכך שרוטשילד‬ ‫ללכת בדרך זו היתה אגודת ״דורשי‬
‫לבדו ממלא את המצווה של גאולת‬ ‫ציון״ במינסק אשר נוסדה בסוף ‪1889‬‬
‫הקרקע‪ ,‬ואילו טיומקין תבע שהוועד‪-‬‬ ‫כמיועדת למעוטי אמצעים ומצאה שאם‬
‫חבריה‪ ,‬עד אלף במספר )ולכן נתכנתה‬
‫הפועל ירכוש גם הוא קרקעות‪.‬‬ ‫גם ״אגודת האלף״( יכניסו תשלומים‬
‫בינתיים נאלצו פינס ובן‪-‬טובים‬ ‫קטנים בשיעורים‪ ,‬יוכלו להתנחל כעבור‬
‫לסייע למחוסרי האמצעים מבין‬

1 2 3 4 5 6 7 8 9