Page 7 - etmol 53

‫השכונה היהודית בקורדובה‬ ‫והכללי‪ ,‬בעיקר בענייני גזברות וכסף‪ .‬היו מעטים שאפילו‬
‫הגיעו לעמדות מסויימות בכנסיה‪ .‬כלפי אלו לא נתעוררו‬
‫אחרים״‪ .‬האפיפיור נענה לבקשת המלך‪ ,‬אולם שוב עברה‬ ‫חשדות מיוחדים‪ ,‬אולם המתנצרים האחרים היו חשודים כי‬
‫שנה ושוב שינה האפיפיור את דעתו‪ .‬באיגרת מ‪ 29-‬בנוב­‬ ‫הם קשורים עדיין עם אמונתם הקודמת‪ ,‬או שהם פשוט‬
‫מבר ‪ 1451‬הכריז האפיפיור ניקולאס החמישי שוב כי‬
‫מעמדם של הנוצרים החדשים דומה למעמד הנוצרים כולם‪.‬‬ ‫נוצרים ״רעים״‪.‬‬
‫היתה לו סבלנות מעטה לאפיפיור זה למי שביקש להתנכל‬ ‫חמישים שנה לאחר המאורעות של שנת ‪ 1391‬היה נראה‬
‫לנוצרים החדשים‪ .‬וכאשר ניסה הבישוף של ברצלונה‬ ‫הכל שקט ורגוע על פני השטח בלבד‪ .‬לחצים כלכליים‬
‫למנוע מןקובו מרקו צ׳ירווילו לשמש ככומר וליהנות משכר‬ ‫ודתיים החלו לבצבץ והם נתנו פריים האלים לראשונה‬
‫שקבע לו האפיפיור‪ ,‬בתואנה כי הוא ממוצא יהודי ‪ -‬גוער בו‬ ‫בטולדו בשנת ‪ .1449‬הגורם המיידי למלחמת האזרחים‬
‫האפיפיור ונותן הוראות להחזיר את יקובו למעמדו‪ ,‬ומאיים‬ ‫שפרצה בטולדו בשנת ‪ 1449‬היתה תביעתו של אלווארו דה‬
‫לונה בשם המלך חואן השני להטיל מס גדול על העיר‬
‫בעונש קשה על מי שימנע ממנו למלא את תפקידו‪.‬‬ ‫להגנת המדינה‪ .‬טולדו סרבה לשלם את חלקה ואלווארו דה‬
‫מאז נקוטה בידי האפיפיורים מדיניות דומה כלפי הנוצרים‬ ‫לונה ציווה על גובי״המסים לגבות את הכסף בכוח‪ .‬בעיר‬
‫החדשים‪ .‬הם מתנגדים בעקרון לכל הפליה על רקע של‬ ‫פרצה מרידה גלויה והזעם של התושבים הופנה כלפי‬
‫מוצא ולכל בקשה ל״טוהר הדם״‪ ,‬אולם במקרים רבים הם‬ ‫גובי״המס‪ ,‬שרובם היו מן הנוצרים החדשים‪ .‬המורדים באו‬
‫אינם עומדים בלחצם של השלטונות החילוניים והדתיים‬ ‫מבין ההמונים‪ ,‬מאלה שהנהיגו את הפרעות ביהודים בשנת‬
‫‪ 1391‬ולאחריה‪ .‬הם מצאו מנהיג בקצין משכבה חברתית‬
‫בספרד‪.‬‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬פדרו סארמיינטו‪ .‬הוא אסר כמה מראשי‬
‫למאורעות ‪ 1449‬ומה שקרה אחר‪-‬כך היתה השפעה גדולה‬ ‫המתנצרים וחלק מהם העלה על המוקד באשמה‪ ,‬כי הם‬
‫על המתנצרים‪ .‬גם אלו שהאמינו‪ ,‬כי הצליחו להיטמע‬
‫מבחינה חברתית וכלכלית בסביבותיהם החדשות‪ ,‬נוכחו‬ ‫שומרים עדיין על מנהגים יהודיים‪.‬‬
‫לדעת‪ ,‬כי הטבילה לנצרות לא הועילה להם להסיר התנגדות‬ ‫חלק מהמתנצרים ניסו להתנגד לו בכוח‪ ,‬אולם ללא‬
‫והפליה‪ ,‬וגם כנוצרים חדשים הם צפויים לתלאות שפגעו‬ ‫הצלחה‪ .‬תושבי העיר הקימו בית״משפט בראשותו של‬
‫סארמיינטו שדן במצבם החברתי והחוקתי של המתנצרים‬
‫בהם כיהודים‪ ,‬אם לא גרועות יותר‪.‬‬ ‫וקבע‪ ,‬כי בעצם הם נשארו באמונתם הקודמת והם בזים‬
‫לנצרות‪ .‬הם אוייבים לעיר ולתושביה והם שהזמינו את‬
‫דוגמות ליחס כפול‬ ‫אלווארו דה לונה לערוך מלחמה על טולדו ובכך הלכו בדרכי‬
‫אבותיהם שמסרו את טולדו למוסלמים‪ .‬על כן ‪ -‬קבע פסק‬
‫מצויות דוגמות רבות ליחס הכפול של האפיפיורים לרדי­‬ ‫הדין של בית״המשפט ‪ -‬כל המתנצרים בני הדת היהודית‬
‫פות הנוצרים החדשים‪ .‬בשנת ‪ 1461‬פונות כמה קהילות‬ ‫אינם ראויים למלא כל תפקיד רשמי בעיר ובייחוד כזה‪,‬‬
‫נוצריות בספרד לאפיפיור פיוס השני‪ .‬הן טוענות כי כמה‬ ‫שיתן להם אפשרות לשלוט על הנוצרים הישנים‪ .‬נאסר‬
‫מחבריהן הגיעו לידי עוני על‪-‬ידי מלווים בריבית יהודים‬ ‫עליהם גם לשמש בנוטריונים או למסור עדות במשפט‪.‬‬
‫והיו נאלצים להגר‪ .‬הם הקימו אגודת‪-‬אחוה למתן הלוואות‬ ‫מטולדו התפשטו המהומות לעיר צ׳יודאד ריאל‪ ,‬שם תפסו‬
‫לעניים‪ .‬הם מבקשים להעמיד תנאי‪ ,‬כי מתנצרים עד דור‬ ‫הנוצרים החדשים בעמדות חשובות‪ .‬נערכו קרבות רחוב בין‬
‫רביעי לא יוכלו להיות בין מנהלי קרן החסד‪ .‬האפיפיור‬ ‫תושבי העיר והנוצרים החדשים ורובע המגורים של‬

‫מאשר תקנה זו‪.‬‬ ‫המתנצרים נהרס‪.‬‬
‫והנה דוגמה אחרת‪ .‬בשנת ‪ 1473‬קמה אחוה בקורדובה‪.‬‬
‫תקנות האחוה אסרו על שיתופם של נוצרים חדשים באגו­‬ ‫איסור וביטול האיסור‬
‫דה‪ .‬דבר זה הביא להתנגשויות בין נוצרים ישנים וחדשים‪.‬‬
‫את התקנה נגד הנוצרים החדשים חיקו אחוות ואגודות‬ ‫מאורעות ‪ 1449‬ובעיקר פסק״הדין של בית״המשפט שהו­‬
‫קם בטולדו יצרו מצב חדש‪ .‬הטבילה לא מנעה יותר את‬
‫סיד•‬ ‫השנאה בין הנוצרים והיהודים‪ .‬מה שהיה עד אותו מועד‬
‫בעיה דתית הפך להיות בעיה של מוצא‪ .‬מלך ספרד או‬
‫האפיפיור לא יכלו להסכים עם התפתחות זו‪ .‬במשך דורות‬
‫הטיפה הכנסיה ועמה השליטים הנוצרים של אירופה לנצר‬
‫את היהודים‪ .‬לאלו שהסכימו לקבל על עצמם את הדת‬
‫הנוצרית הובטחו פרסים רבים וכל רעיון של הפליה כנגדם‬
‫נדחה על״ידי כל הנוצרים הטובים‪ .‬על כן‪ ,‬עשה המלך חואן‬
‫השני כל אשר ביכולתו כדי לדכא את המרד בטולדו והכריז‬
‫גם כי פסק דינם של בית המשפט בטולדו בטל ומבוטל‪ .‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬האפיפיור ניקולאס החמישי פירסם ב״‪ 24‬בספטמבר‬
‫‪ 1449‬איגרת בה דן באריכות על האיסור להפלות את‬
‫הנוצרים החדשים‪ .‬האפיפיור הודיע‪ ,‬כי הוא תומך בכל‬
‫הצעדים שנקט המלך חואן והוא מאשר את ההוראות שלו‪,‬‬
‫ושל המלכים שקדמו לו‪ ,‬הקובעות כיבודים וזכויות לנוצרים‬
‫החדשים כמו לנוצרים הישנים‪ .‬רק אם המתנצרים אינם‬
‫שומרים את חוקי דתם החדשה מותר לנהוג בהם לפי‬
‫גזר״הדין של בית־המשפט שהקימו תושבי טולדו ולפי‬
‫התהליכים המקובלים של החוק‪ .‬האפיפיור מינה קבוצה של‬

‫בישופים להעניש את אלו שלא ימלאו את פקודותיו‪.‬‬
‫אולם לא עברה שנה מאז פורסמה איגרת האפיפיור‬
‫והמלך חואן השני פנה לאפיפיור לבטל את הוראותיו‪ ,‬שכן‬
‫הן עלולות לגרום לאי שקט ולשערוריות ול״מעשים רעים‬