Page 8 - etmol 53
P. 8
הוא כתב לאפיפיור סיקסטוס הרביעי לאשר את בקשתו. אחרות והן גונו על״ידי הארכיבישוף של טולדו ועל׳ידי
במכתבו הוא מציין ,כי חוקת המסדר אוסרת על חברותם של המלך חואן השני מאראגון .גינויים אלו לא הספיקו ובשנת
מועמדים ממוצא שפל ,וכי מלכי קסטיליה וליאון אסרו על 1477מתלוננים נוצרים חדשים מצ׳יודאד ריאל לפני האפי
המסדר לקבל לשורותיו נוצרים חדשים .דה לה קאוואלריה פיור סיקסטוס הרביעי ,כי אין ממלאים את ההוראות
מצרף הוכחות ,כי הוא והוריו היו תמיד נוצרים טובים. האוסרות את הפלייתם .האפיפיור פונה לבישופים בספרד
האפיפיור אישר את בקשתו ,אולם אותו אפיפיור אוסר ומורה להם ,כי ישגיחו להטיל את החרם שהוכרז על
בשנת 1483על המסדר הצבאי של אלקאנטארה לקבל
לשורותיו חברים שאינם בני נוצרים ישנים ,על שני ההורים המטיפים להפליה.
להיות נוצרים של ממש. באינקוויזיציה ובמסדרים
במסדר של סאן ז׳רונימו היו מספר גדול יחסי של
מתנצרים .נתגלה שאחד מהם ,דייגו דה מרצ׳נה לא נטבל בעיית ההפליה כנגד המתנצרים וצאצאיהם נעשתה מור
מעודו ,אבל הצליח לחיות כנזיר במשך ארבעים שנה .הוא כבת יותר לאחר שחוק הכנסיה אסר על ילדיהם ונכדיהם של
נתגלה על-ידי האינקוויזיציה והועלה על המוקד .כתוצאה כופרים לשמש במשרות שונות .חוק זה הורחב וחל גם על
מכך נאסר על נוצרים ממוצא יהודי להיכנס למסדר .לאחר כל אלו שנדונו על-ידי האינקוויזיציה .בראשית המאה ה16-
דיונים רבים נתקבל אישור של האפיפיור על החלטה זו ,אם החילו מלכי ספרד חוק זה גם על צאצאיהם של הנדונים
לא נתקבלו המועמדים כחברים ברוב גדול ,וגם אלו על-ידי האינקוויזיציה ואסרו עליהם להחזיק במשרות של
שנתקבלו למסדר ,אסור עליהם לשמש בכל תפקיד במסדר. כבוד או לשמש כרופאים ,נוטריונים וכדומה .באותו זמן
זמן קצר אחר-כך מאשר אותו אפיפיור ,אלכסנדר הששי, ביקשה האינקוויזיציה למנוע מהמתנצרים להיות חברים
את בקשתו של תומס טורקווימדה ,ראש האינקוויזיציה בשורותיה והחילה את ההוראה גם על מסדרים ומוסדות
בספרד ,שלא להתיר את חברותם של נוצרים חדשים או דתיים שונים מהם היא גייסה את חבריה .פירושו של דבר
צאצאיהם במנזר דומיניקני שהקים .טורקווימדה נותן סיבה היה ,כי הנוצרים החדשים לא יכלו להיות חברים במסדר
לבקשתו :הוא ירא כי המתנצרים השונאים אותו או את הפרנציסקנים ,הדומיניקנים וכדומה .החברות במסדרים,
בעיקר באלו מהם שהיו בעלי צביון דתי-צבאי ,נשאה עמה
האינקוויזיציה ,יעשו הכל כדי להרוס את המנזר. יתרונות חברתיים שונים ,והאיסור להיות חברים בהם היה
במקרה אחר ,בשנת ,1542מאשר האפיפיור פאול השלי בו משום הפליה גלויה .אולם גם בעניין זה לא היתה
שי בקשה של נזירים דומיניקנים לא להתיר את חברותם של
נוצרים חדשים עד דור רביעי במסדרם .אחד הקרדינלים לאפיפיורים מדיניות קבועה.
אמנם מציין ,כי ישו והשליחים הם עצמם היו יהודים ,אולם דידאקוס )או פדרו( דה לה קאוולריה פנה בשנת 1479
אין הוא מתנגד לאיסור ,מאחר שהנוצרים החדשים בלתי- בבקשה להתקבל לשורות המסדר הצבאי של קאלאטראווה.
אהודים בספרד .בעיות דומות התעוררו גם בין הפרנציס
קנים אשר גם הם אסרו על מתנצרים וצאצאיהם להיות יהודים בספרד ,מתוך ספר מעוטר
חברים במסדר.
״אינקוויזיציה לאומית״
כאמור ,בתחילה התנגדו האפיפיורים להפליות אלו .ברא
שית המאה ה 16-נקט האפיפיור יוליוס השני בלשון חריפה
נגד אלו שביקשו להפלות את הנוצרים החדשים .הוא
הכריז ,כי הגיעו אליו ידיעות שבספרד ואולי גם במקומות
אחרים אוסרים על צאצאיהם של יהודים וכופרים אחרים את
הכניסה למוסדות דתיים ,אגודות-אחווה וקהילות נוצריות
אחרות ,דתיות וחילוניות .הוא מכריז כי כל האיסורים הללו
הם בטלים ומבוטלים .אבל הלחצים מספרד גברו .וכך
אישרו האפיפיורים ,אחרי התנגדות ,את הקמת
״האינקוויזיציה הלאומית״ בספרד ואחר-כך בפורטוגל .הם
נתמכו בהתנגדותם הראשונית על-ידי חלקים בכנסיה
הספרדית שהיו נגד הפליות ועל״ידי הנוצרים החדשים,
שפנו ישירות לרומא .אולם נוכח הלחץ הרב השלימו לבסוף
האפיפיורים עם פעילותה של אינקוויזיציה עצמאית בספרד.
ב 23-ליולי 1547העביר הארכיבישוף של טולדו חואן
מרטינז סיליצ׳או תקנה המכריזה על ״טוהר הדם״ בשורות
הכנסיה .התנגדות לתקנה זו באה גם מחוגי הכנסיה של
הארכיבישוף ,אולם ללא כל הצלחה .ב 28-למאי 1548נתן
האפיפיור פאול השלישי את ברכתו לתקנה של סיליצ׳או
והתיר לו להוציא מכלל כנסייתו נוצרים חדשים .נסיון
אחרון מצד הנוצרים החדשים ותומכיהם ברומא לפעול דרך
חצר קרל החמישי לביטול הגזירה -היה ללא תועלת.
העקרון של ״טוהר הדם״ נתקבל בטולדו ,בסביליה ובמקו
מות אחרים בספרד ואחר-כך גם בפורטוגל.
בעיית ״טוהר הדם״ העסיקה את ספרד ופורטוגל במשך
שלוש מאות שנים .רק בזמנים החדשים נעלמו כל ההבדלים
בין הנוצרים הישנים והחדשים בחצי-היבשת האיברית .רק
אז נעלמו רוחות-רעות ששלטו בכנסיה במשך שנים רבות.
