Page 201 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 201

‫השתקת 'הצעירים'‬

‫אותו גם היא לנקוט עמדה פוליטית הייררכית – כל אלה משתקפים בדבריו לוועידת‬
                                                 ‫מפא"י ב‪ 1950-‬שצוטטו למעלה‪.‬‬

‫שרת הגן למעשה על זכות ההנהגה להוביל בלי להיוועץ בחברי המפלגה‪' .‬התקופה‬
‫היתה תקופה טרופה'‪ ,‬אמר‪ ,‬וההנהגה לא הייתה יכולה להביא את השאלות העיקריות‬
‫להכרעת חברי המפלגה כשם שהביאה אליהם בשעתו את הסכם בן‪-‬גוריון‪-‬‬
‫ז'בוטינסקי‪' .‬שום מוסד בתוכנו ושום שליח בתוכנו לא התנשא למלוך‪ ,‬אלא הוא‬
‫נבחר והוטלה עליו משימה ומעמסה'‪ ,‬אמר שרת וטען מפורשות כי אופיין של‬
‫המשימות לא ִאפשר התייעצות עם ציבור רחב‪ ,‬ולכן הוקמה ועדה מדינית מצומצמת‬
‫בת ‪ 25‬חברים שהוסמכה לחייב בהחלטותיה מאה אלף חברי מפלגה‪ .‬שרת סבר‬
‫אפוא כי משמעת וריכוזיות הם יסודות חשובים בממלכתיות שיש לטפח בקרב‬
‫האומה הפוליטית החדשה הנבנית במדינת ישראל‪ .‬תפיסת הדמוקרטיה הממלכתית‬
‫שלו הייתה הייררכית ביסודה‪ .‬לדבריו ועדה כזאת הייתה נחוצה לבירור 'שאלות‬
‫הטעונות התייעצות בחדרי חדרים'‪ ,‬אבל כמו שראינו‪ ,‬הוועדה המדינית הכריעה‬
‫בסוגיות פנימיות פוליטיות מובהקות ולאו דווקא בשאלות הנוגעות ליחסי חוץ או‬
‫לביטחון‪ .‬שרת אף הטיל ספק בתועלת של מגמת 'הצעירים' לתקן את המפלגה‪,‬‬
‫'תיקון לשם תיקון' כדבריו‪ .‬הוא העדיף 'שנחפש תיקון למשהו במצב בארץ'‪ .‬את אי‪-‬‬
‫הנחת במפא"י הציע להפיג בוועידות ובמועצות סדירות ותכופות יותר – כך יחושו‬
‫'סיפוק במפלגה‪ ,‬שהדמוקרטיה הפנימית היא בסדר' – ובאמצעות כינוסי הסברה‬
‫לפעילים‪ .‬נטייתו הייתה להסברה מלמעלה ולא להכרעה או להעברת עמדות‬

                                                                    ‫מלמטה‪129.‬‬
‫לוי אשכול‪ ,‬מרצה בכיר נוסף בכינוס‪ ,‬נקט דרך פולמוס אחרת נגד תביעת המיסוד‬
‫הדמוקרטי‪' :‬חשבתי שכינוס זה צריך לומר לחבריו ]‪ [...‬כי צריך לבנות את העם‪ ,‬צריך‬
‫ללוות את יישוביו‪ ,‬ולדעתי זה חשוב יותר מאשר דמוקראטיה בסניף המפלגה בתל‪-‬‬
‫אביב'‪ 130.‬בשנות הארבעים היה אשכול מזכיר מועצת פועלי תל אביב‪ 131,‬ועל כן‬
‫הכיר היטב את אורחות 'הגוש'‪ .‬כבר ראינו שהצגת הנגדה בין תביעת מיסוד‬
‫הדמוקרטיה ובין התנדבות לעזרת יישובי העולים או המעברות הייתה רטוריקה‬
‫מקובלת להשתקת התובעים למסד את הדמוקרטיה במפא"י‪ .‬היא קלעה את תומכי‬
‫המיסוד הדמוקרטי לפינה של אנשים המרוכזים בשאלות של כוח פוליטי במקום‬
‫להתמסר לעניינים הממשיים של החברה‪ .‬השפעת הרטוריקה הזאת הייתה מבוססת‬
‫גם על הבלעת הנחה שיש סתירה בין התביעה שכוח פוליטי ממשי יימסר לידי‬
‫הציבור לבין התנדבות חברתית‪ .‬תומכיו של מיסוד הדמוקרטיה סברו ההפך – לא זו‬

                     ‫בלבד שאין סתירה בין השתיים‪ ,‬אלא יש התניה הדדית ביניהן‪.‬‬

              ‫‪ 129‬דברי שרת‪' ,‬הכנוס להתחדשות המפלגה'‪ ,‬הכפר הירוק‪ ,‬ישיבה א‪ ,16.2.1951 ,‬שם‪.‬‬
                                                ‫‪ 130‬דברי אשכול‪ ,‬שם‪ ,‬ישיבה ב‪ ,17.2.1951 ,‬שם‪.‬‬
                                                   ‫‪ 131‬ראו אשכול‪ ,‬במעלה הדרך‪ ,‬עמ' ‪.456-449‬‬

                                     ‫]‪[193‬‬
   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206