Page 332 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק ו‬

‫ישעיהו קיווה אפוא שהשיטה האזורית‪-‬רובנית )הוא השתמש במונח אישית‪-‬‬
‫אזורית( תסייע לפיתוח התודעה האזרחית‪-‬ציבורית של העולים החדשים‪ .‬עוד הוא‬
‫הוסיף הערכה חשובה כי שיטה אזורית‪-‬רובנית תטפח את מיזוג הגלויות מפני שהיא‬
‫תחייב את הנבחרים )ואפשר לפרש שהתכוון לנבחרים אשכנזים‪ ,‬שכן רובם הגדול‬
‫היו אז יוצאי אירופה וצאצאיהם( לקיים קשר נמשך עם בוחריהם ולהתמצא בסביבת‬

‫החיים ובהוויי של בוחריהם‪ ,‬לרבות המזרחים שבהם‪.‬‬
‫ישעיהו הכיר בכוחה של השיטה האזורית‪-‬רובנית 'לפקק במקצת את החוליות‬
‫המפלגתיות‪ ,‬ולהחליש במקצת את האקסקלוזיביות של המפלגות ולתת יתר חופש‬
‫ביטוי ויתר חרות בהופעה‪ ,‬ואולי גם בהצבעה‪ ,‬לאיש הנבחר עצמו‪ .‬אלא שגם‬
‫"מגרעת" זו ברכה בה' – כך יחולץ הנבחר ממעמדו העלוב בתור 'רהיט חי לצרכי‬
‫ישיבות והצבעות'‪ .‬ישעיהו מציין אפוא במפורש‪ ,‬ולחיוב‪ ,‬את פגיעת השיטה‬
‫האזורית‪-‬רובנית בכוחו של מנגנון המפלגתי‪ 47.‬לענייננו חשוב במיוחד לראות‬
‫שישעיהו מעריך כי שליטת המנגנון המפלגתי חוסמת את הדרך בפני נציגים של‬
‫יוצאי המזרח במפא"י‪ ,‬כלומר המנגנון המפלגתי 'האקסקלוזיבי' הוא כלי בידי‬

‫האשכנזים להגן על עמדות השליטה הפוליטיות שלהם‪48.‬‬
‫אפשר לראות אפוא שהדיון על שיטת הבחירות נשא לעתים אופי עיוני‪-‬עקרוני‬
‫ולעתים אופי פוליטי‪ ,‬משוקע היטב ברשת יחסי הכוח ונוגע בהם מהיבטים מגוונים‪.‬‬
‫לא מקרה הוא שכל המאמרים שנכתבו במסגרת הדיון של חברי מפא"י על שיטת‬
‫הבחירות הרצויה בפרק הזמן שנבדק כאן פורסמו סביב מערכות בחירות או הרכבת‬
‫ממשלה‪ :‬הבחירות הכלליות לאספה המכוננת במוצאי המלחמה‪ ,‬ב‪ 25-‬בינואר ‪;1949‬‬
‫הבחירות המקומיות ב‪ 14-‬בנובמבר ‪ ;1950‬התפטרות הממשלה ב‪ 14-‬בפברואר‬
‫‪ ;1951‬התפטרות בן‪-‬גוריון ב‪ 19-‬בדצמבר ‪ 1952‬וחתימת הסכם קואליציוני עם‬
‫הציונים‪-‬הכלליים‪ ,‬לרבות הסכמה בינם ובין מפא"י להנהיג עשרה אחוזי חסימה‬
‫בבחירות לכנסת; הודעות בן‪-‬גוריון לקראת סוף ‪ 1953‬על כוונתו להתפטר‪49‬‬
‫והתפטרותו של בן‪-‬גוריון ב‪ 7-‬בדצמבר ‪ 1953‬ופרישתו לשדה בוקר‪ .‬אין ספק‬
‫שהכותבים כיוונו את דבריהם כדי שהם ישפיעו על הסכמים קואליציוניים שייחתמו‬

‫או על מגעים שונים שהמפלגות מקיימות בדרך כלל בזמנים כאלה‪.‬‬

‫‪ 47‬כאן נראה בבירור שישעיהו לא היה אז קשור לקבוצת מנהלי המפלגה‪ .‬נראה אפוא כי רק מאוחר‬
‫יותר הוא הצטרף ל'גוש' והיה לאחד מראשיו‪ .‬ב‪ 1951-‬הוא נבחר לכנסת מטעם מפא"י‪ ,‬וייתכן‬
‫שבחירתו‪ ,‬וכן אולי עצם התבוסות שהנחילו מנהלי המפלגה לחסיד המיסוד הדמוקרטי‪-‬המשתף‬

‫בשנים ‪ ,1953-1951‬גרמו לו לחבור למנגנון המפלגתי ואף להיות לאחד מראשי 'הגוש'‪.‬‬
‫‪ 48‬ישעיהו‪ ,‬שיטת הבחירות‪ .‬ראו עוד הערות על תחושות הפעילים התימנים המרכזיים של מפא"י‪:‬‬

‫אביזמר‪ ,‬אבק‪ ,‬עמ' ‪.56-37 ,31-23‬‬
‫‪ 49‬ראו למשל ידיעה ב'דבר' שפרישת בן‪-‬גוריון עדיין לא הוסרה מן הפרק עם שובו מחופשתו‬

‫הארוכה‪ .‬דבר‪.19.10.1953 ,‬‬

‫]‪[324‬‬