Page 11 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר

‫מבוא ‪9‬‬

‫במשך ‪ 80‬שנה‪ ,‬עד לחשיפתו בארכיון המדינה הבריטי ב‪ .1988-‬סדרת מדריכים‬
‫כאלו פורסמה תחת הכותרת 'הדוח הצבאי על [‪‘Military Report on( ,']...‬‬
‫’]‪ ,)[...‬ומחלקת המודיעין במשרד המלחמה (ובתוכו המטה הכללי‪ ,‬שקם ב‪)1904-‬‬
‫עדכנה אותם אחת לכמה שנים‪ ,‬על פי העניין המשתנה באזורים השונים‪ .‬ב‪1911-‬‬
‫פורסמה מהדורה עדכנית של 'הדוח הצבאי על סוריה' (‪Military Report on‬‬
‫‪ ,)Syria‬שהקיף את דרום‪-‬מזרח אנטוליה‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל ועבר‪-‬הירדן‪.‬‬
‫בכל הקשור לארץ‪-‬ישראל הצפונית נשען המדריך על דוח מונסיל‪ ,‬תוך עדכונו‪,‬‬
‫בעוד תיאור ארץ‪-‬ישראל המרכזית והדרומית היה פרי סיוריהם של קצינים אחרים‪,‬‬
‫דיווחי קונסולים ואף העתקה ממדריך הטיולים לסוריה ולארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שפרסמה‬
‫לציבור חברת התיירות והנסיעות ֶּב ֶד ֶקר (‪ )Baedeker‬מאז ‪ 1875‬ושמהדורתו‬

‫האחרונה לפני פרסום 'הדוח הצבאי על סוריה' ראתה אור ב‪.1910-‬‬

‫תיאוריו הפרטניים והמדויקים של מונסיל בנוגע לפניה של ארץ‪-‬ישראל הצפונית‬
‫בתחילת המאה העשרים נראו בעינינו ראויים להעמידם לרשות ציבור המתעניינים‬
‫בפניה ההיסטוריים והגיאוגרפיים של הארץ ובהוצאתו לאור של הדוח במהדורה‬
‫עברית מבוארת‪ .‬התרגום נעשה תוך היצמדות לתיאורים המקוריים‪ ,‬אגב התאמתם‬
‫לתמונת השטח ולזהות האתרים הגיאוגרפיים בעידן הנוכחי‪ ,‬זאת כדי להקל על‬
‫הקורא בן י ֵמינו את ההתמצאות‪ ,‬כמפורט בהקדמות להלן‪ .‬כמו כן הוספנו פרק‬
‫שעניינו פני הארץ במרכזה ובדרומה‪ ,‬שהובא ב'דוח הצבאי על סוריה' ועובד‬
‫בדומה לפרקים האחרים‪ .‬עוד הוספנו מבחר תצלומים בני ימינו של תוואי הנוף‬
‫ששרטט מונסיל ב‪ ,1907-‬והם הוצמדו למרשמי הנוף המקוריים‪ ,‬בחינת הדגמה של‬

‫'אז ועתה'‪.‬‬
‫הקושי העיקרי בהעברת התוכן המדויק מהנוסח המקורי באנגלית לתרגום‬
‫העברי היה בזיהוי מאות האתרים הגיאוגרפיים המוזכרים בו‪ .‬מדובר בפעולה דו‪-‬‬
‫שלבית‪ :‬בתחילה היה עלינו לזהות את האתר אגב הסתמכות על התעתיק האנגלי‬
‫של שמו המקורי בערבית‪ .‬הדבר הצריך איתור של השיבושים ואי‪-‬הדיוקים הרבים‬
‫שנפלו בתעתיק זה‪ ,‬בין השאר בשל הסתמכות על מפת הקרן לחקר ארץ‪-‬ישראל‬
‫(‪ ,)Palestine Exploration Fund – PEF‬שלא הייתה נקייה גם היא משיבושי‬
‫שמות‪ ,‬וכן בשל הסתמכותם של מונסיל והמתורגמן שליווה אותו במסעו על צליל‬
‫המילה ששמעו מתושבים מקומיים‪ ,‬שלפרקים היה רחוק מהשם הנכון‪ 4.‬אלא‬
‫שבזיהוים הנכון של שמות האתרים בשפתם המקורית — לרוב ערבית — לא היה‬
‫די‪ ,‬מאחר שרוב השמות הללו לא יאמרו דבר לקורא הלא‪-‬מומחה דובר העברית‪.‬‬
‫הלז מכיר לכל היותר את השמות העבריים שהעניקה ועדת השמות הממשלתית‬
‫בישראל לאתרים‪ ,‬ליישובים ולפרטי הנוף השונים שבתחום המדינה‪ ,‬שנועדו‬

‫ ‪ 4‬לסוגיית שיבושי השמות במפות הבריטיות‪ :‬זיו‪ ,‬מפה; קונדר‪ ,‬שמות בגליל; שומאכר‪ ,‬שמות‬
‫ערביים; ‪.Introduction, PEFQS 5, 2 (1873), p. 42‬‬