Page 9 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 9

‫מבוא‬

‫בשנת ‪ 1906‬פרץ משבר דיפלומטי בין שלטונות האימפריה העות'מאנית לממשלה‬
‫הבריטית על רקע חילוקי דעות בשאלת מיקומו של קו התיחום המנהלי — בפועל‪,‬‬
‫הגבול — בין הטריטוריה העות'מאנית בארץ‪-‬ישראל לבין הטריטוריה המצרית‬
‫בחצי‪-‬האי סיני‪ .‬מצרים‪ ,‬שבמישרין או באמצעות שושלת שליטים מצרים הייתה‬
‫חלק מהאימפריה העות'מאנית מאז ‪ ,1517‬נשלטה בפועל על ידי בריטניה מאז זו‬
‫כבשה אותה בשנת ‪ ,1882‬אך נותרה תחת הסוברניות — כפיפות להלכה — של‬
‫הסולטאן העות'מאני כחלק מהמדינה העות'מאנית‪ .‬הקו המדובר לא היה אפוא קו‬
‫גבול רשמי בין שתי מדינות‪ ,‬אלא לכאורה קו תיחום מנהלי בין מחוז סיני המצרי‬
‫לבין ִו ַלא ֵית (פלך) חג'אז וה ֻמ ַת ַצֵר ְפ ִליכּ (מחוז עצמאי) של אל‪ֻ -‬ק ְדס (ירושלים)‪,‬‬
‫שגבולותיהן השיקו למחוז סיני‪ ,‬כולם במסגרת הפורמלית של האימפריה‬

                                                                       ‫העות'מאנית‪1.‬‬
‫המשבר‪ ,‬שכונה 'משבר עקבה' (או 'משבר טאבה')‪ ,‬גלש לצעדים ואיומים‬
‫צבאיים‪ ,‬והמטה הכללי הבריטי החליט‪ ,‬לראשונה זה ‪ 100‬שנים‪ ,‬להתכונן‬
‫לאפשרות של מעשי איבה בין השתיים‪ .‬במטרה להגן על מצרים התכוונה בריטניה‬
‫להנחית‪ ,‬במבצע משולב‪ ,‬חיל משלוח במפרץ חיפה ולהתקדם משם מזרחה לכינרת‬
‫ואולי אף לרמת הגולן ולדמשק‪ .‬לונדון קיוותה כי באופן כזה יירתע הסולטאן מכל‬
‫מהלך צבאי‪ ,‬ואף אם ינקוט צעד כזה לבסוף‪ ,‬הרי שהנחיתה הבריטית תשבש את‬

                             ‫ההתקדמות למצרים דרך ארץ‪-‬ישראל וחצי‪-‬האי סיני‪2.‬‬
‫משבר עקבה אמנם חלף‪ ,‬ובין ארץ‪-‬ישראל למצרים נקבע קו תיחום‪ ,‬שלימים‬
‫הוכר גם כקו הגבול הבין‪-‬לאומי בין מדינת ישראל לבין מצרים‪ ,‬אך ההכנות‬

‫קו התיחום המנהלי‪ ,‬שהפריד בין פלך חג'אז בדרום לבין מחוז ירושלים בצפון‪ ,‬נמתח בעת‬          ‫	‪1‬‬
‫ההיא בין דרום ים המלח לח'פיר אל‪-‬עוג'ה [ניצנה]‪ .‬תודתנו לגדעון ביגר על חידוד ההבחנה‬       ‫‪	2‬‬
‫בין גבול מדיני לקו תיחום מנהלי‪ .‬לראיית הגבולות בעיניים עות'מאניות ראו‪ :‬בן‪-‬בסט‬

                                               ‫ובן‪-‬ארצי‪ ,‬התנגשות האימפריות‪ ,‬עמ' ‪.36-25‬‬
‫המושג 'ארץ‪-‬ישראל' בספר זה מקביל כללית למושג ‪ Palestine‬שבני המערב השתמשו בו‬
‫לתיאור חבל הארץ בתקופה העות'מאנית‪ ,‬והתייחס ליישות ערטילאית‪ ,‬מבוססת ערכי דת‬
‫ותרבות וחסרת גבולות גיאוגרפיים מוגדרים או מקובלים על ידי הכלל‪ .‬בשלהי השלטון‬
‫העות'מאני הייתה ארץ‪-‬ישראל בגבולותיה המנדטוריים הבריטיים העתידיים — דהיינו הארץ‬
‫ממערב לנהר הירדן — מחולקת מנהלית לשלושה פלכים שונים ומחוז עצמאי‪ .‬ראו בהקשר‬

    ‫זה‪ :‬ביגר‪ ,‬גבולות‪ ,‬עמ' ‪ ;32-15‬שאייג‪ ,‬סוריה; כאמל‪ ,‬תפיסות אימפריאליות‪ ,‬עמ' ‪.50-44‬‬

‫‪7‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14