Page 9 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 9
מבוא
בשנת 1906פרץ משבר דיפלומטי בין שלטונות האימפריה העות'מאנית לממשלה
הבריטית על רקע חילוקי דעות בשאלת מיקומו של קו התיחום המנהלי — בפועל,
הגבול — בין הטריטוריה העות'מאנית בארץ-ישראל לבין הטריטוריה המצרית
בחצי-האי סיני .מצרים ,שבמישרין או באמצעות שושלת שליטים מצרים הייתה
חלק מהאימפריה העות'מאנית מאז ,1517נשלטה בפועל על ידי בריטניה מאז זו
כבשה אותה בשנת ,1882אך נותרה תחת הסוברניות — כפיפות להלכה — של
הסולטאן העות'מאני כחלק מהמדינה העות'מאנית .הקו המדובר לא היה אפוא קו
גבול רשמי בין שתי מדינות ,אלא לכאורה קו תיחום מנהלי בין מחוז סיני המצרי
לבין ִו ַלא ֵית (פלך) חג'אז וה ֻמ ַת ַצֵר ְפ ִליכּ (מחוז עצמאי) של אלֻ -ק ְדס (ירושלים),
שגבולותיהן השיקו למחוז סיני ,כולם במסגרת הפורמלית של האימפריה
העות'מאנית1.
המשבר ,שכונה 'משבר עקבה' (או 'משבר טאבה') ,גלש לצעדים ואיומים
צבאיים ,והמטה הכללי הבריטי החליט ,לראשונה זה 100שנים ,להתכונן
לאפשרות של מעשי איבה בין השתיים .במטרה להגן על מצרים התכוונה בריטניה
להנחית ,במבצע משולב ,חיל משלוח במפרץ חיפה ולהתקדם משם מזרחה לכינרת
ואולי אף לרמת הגולן ולדמשק .לונדון קיוותה כי באופן כזה יירתע הסולטאן מכל
מהלך צבאי ,ואף אם ינקוט צעד כזה לבסוף ,הרי שהנחיתה הבריטית תשבש את
ההתקדמות למצרים דרך ארץ-ישראל וחצי-האי סיני2.
משבר עקבה אמנם חלף ,ובין ארץ-ישראל למצרים נקבע קו תיחום ,שלימים
הוכר גם כקו הגבול הבין-לאומי בין מדינת ישראל לבין מצרים ,אך ההכנות
קו התיחום המנהלי ,שהפריד בין פלך חג'אז בדרום לבין מחוז ירושלים בצפון ,נמתח בעת 1
ההיא בין דרום ים המלח לח'פיר אל-עוג'ה [ניצנה] .תודתנו לגדעון ביגר על חידוד ההבחנה 2
בין גבול מדיני לקו תיחום מנהלי .לראיית הגבולות בעיניים עות'מאניות ראו :בן-בסט
ובן-ארצי ,התנגשות האימפריות ,עמ' .36-25
המושג 'ארץ-ישראל' בספר זה מקביל כללית למושג Palestineשבני המערב השתמשו בו
לתיאור חבל הארץ בתקופה העות'מאנית ,והתייחס ליישות ערטילאית ,מבוססת ערכי דת
ותרבות וחסרת גבולות גיאוגרפיים מוגדרים או מקובלים על ידי הכלל .בשלהי השלטון
העות'מאני הייתה ארץ-ישראל בגבולותיה המנדטוריים הבריטיים העתידיים — דהיינו הארץ
ממערב לנהר הירדן — מחולקת מנהלית לשלושה פלכים שונים ומחוז עצמאי .ראו בהקשר
זה :ביגר ,גבולות ,עמ' ;32-15שאייג ,סוריה; כאמל ,תפיסות אימפריאליות ,עמ' .50-44
7
