Page 34 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 34

‫‪  32‬הקדמות‬

‫כי 'כדי להימנע מחשיפת הצי שלנו לסכנת התבוסה לפרטיה‪ ,‬יש אולי לדחות‬
‫פעילות ימית במים רחוקים [‪ 39.']...‬בממד היבשתי‪ ,‬לא ניתן יותר להקצות לפלישה‬
‫האמפיבית לארץ‪-‬ישראל את אותו סדר הכוחות הגדול שנדרש מהצבא הסדיר‬
‫הבריטי הקטן‪ ,‬שקודם לכן הוקצה מתוך ראייה של התנגשות בילטרלית מצומצמת‪,‬‬
‫ואילו עתה נדרש להיות מוכן להילחם בחזית המערבית באירופה במסגרת מלחמה‬
‫רחבה‪ .‬אין זה פלא כי אבדן שני תנאי היסוד שהוגדרו כחיוניים להוצאת הפלישה‬

                       ‫האמפיבית אל הפועל דחק את הסיכוי למימושה לקרן זווית‪.‬‬
‫בינתיים עברה גם האימפריה העות'מאנית תהפוכות פוליטיות וטלטלות‬
‫צבאיות‪ ,‬ששינו מהותית בעיני הבריטים את תמונת האיום הנשקף ממנה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫מהפכת 'התורכים הצעירים' והשבת החוקה האימפריאלית ב‪ 1908-‬הביאו תחילה‬
‫להערכה בריטית שהעות'מאנים ִיפנו לדרך של ליברליזם חוקתי ופלורליזם פוליטי‬
‫ותרבותי ו ַיפנו את משאביהם ומרצם לביצור האימפריה מבית‪ .‬עד מהרה הוברר‬
‫כי במאבק הפנימי בתוך התנועה הייתה ידו של 'הוועד לאחדות וקדמה'‪ ,‬הסיעה‬
‫הלאומנית‪-‬הריכוזית‪ ,‬על העליונה‪ ,‬וכי ההנהגה העות'מאנית החדשה אינה בוחלת‬
‫במדיניות חוץ אגרסיבית‪ .‬ואולם‪ ,‬אז כבר הייתה אסתנבול מסובכת במלחמות‬
‫עם איטליה בצפון אפריקה (‪ )1911‬ועם מדינות הבלקן (‪ ,)1913-1912‬שבהן ספג‬
‫הצבא העות'מאני מפלות מוחצות ואבדות כואבות‪ ,‬שפגעו מאוד בעוצמתו‪ ,‬בוודאי‬
‫בעיני הפיקוד הבריטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעקבות ביקור בתורכיה שערך בסוף ‪ 1913‬ראש‬
‫המבצעים הצבאיים במטה הכללי הבריטי‪ ,‬אלוף‪-‬משנה (לעתיד פילדמרשל) הנרי‬
‫וילסון‪ ,‬הוא התרשם כי 'הצבא התורכי אינו צבא מודרני רציני [‪ ]...‬הפיקוד על‬
‫הצבא כושל‪ ,‬קציניו גרועים והוא לבוש בלויים'‪ 40.‬יתרה מזו‪ ,‬במהלך הדיונים על‬
‫הגנת מצרים העריך המטה כללי שגם נחיתה אמפיבית לא תמנע הסתננות של‬
‫יחידות עות'מאניות בודדות‪ ,‬שתגענה לתעלת סואץ‪ .‬בהנחה זו היה כדי לערער‬
‫את כל ההיגיון שמאחורי המבצע האמפיבי המוצע‪ .‬אמנם התייצבותם של גייסות‬
‫אויב ספורים על גדת התעלה לא תסכן אותה צבאית‪ ,‬אולם יהיה בכך כדי‬
‫להצית את אש המרד במצרים‪' :‬מספיק גייסות תורכיים יגיעו למצרים כדי לעורר‬

                                                                       ‫התקוממות'‪41.‬‬
‫כל אלו חיזקו את דעתם של מקבלי ההחלטות הבריטים‪ ,‬שביטויה הצרוף‬
‫היה במסקנתו של ראש המטה הכללי הקיסרי‪ ,‬גנרל ג'ון פרנץ'‪ ,‬כבר ב‪1912-‬‬
‫או בתחילת ‪' :1913‬בהתחשב בכך שהריכוז של כל המאמצים בזירת המלחמה‬

                                                             ‫מקמילן‪ ,‬סיום השלום‪ ,‬עמ' ‪.136‬‬    ‫‪3	 9‬‬
                                                                ‫שפי‪ ,‬מודיעין בריטי‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬  ‫‪4	 0‬‬
                                                                                             ‫‪4	 1‬‬
‫משרד המלחמה‪ ,‬המטה הכללי‪' ,‬תגבורות למצרים'‪ .TNA 106/43 C3/24 ,3.2.1914 ,‬ראו גם‪:‬‬
                                                              ‫גוץ'‪ ,‬תכניות מלחמה‪ ,‬עמ' ‪.270‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39