Page 33 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 33

‫כפייה אימפריאלית‪ :‬תכניות הפלישה הבריטיות לארץ־ישראל  ‪31‬‬

‫סיכום זה שיקף הלכה למעשה את אופן התייחסותו העדכנית של הממסד‬
‫הביטחוני לפעולה התקפית מול האימפריה העות'מאנית‪ .‬אמנם כל החלטה רשמית‬
‫לנטוש את התכנית ההתקפית לא התקבלה‪ ,‬אולם למעט המשך איסוף מודיעין לא‬
‫עשו הצבא והצי דבר כדי לקדמּה ולהתכונן אליה‪ ,‬כמו למשל ריכוז ציוד‪ ,‬בניית‬
‫סירות נחיתה וכדומה‪ .‬מאותו המועד‪ ,‬הדיונים שהתנהלו בנוגע להגנתה של מצרים‬
‫התמקדו פחות במתקפת מנע אמפיבית ויותר בהגנה פסיבית‪ ,‬בתגבור חיל המצב‬
‫במצרים או לכל היותר בתפיסת חצי‪-‬האי סיני כמרחב הגנה קדמי על תעלת סואץ‪.‬‬
‫התייחסות זו לא צצה יש מאין‪ ,‬אלא התפתחה על רקע שינויים מהותיים‬
‫באקלים האסטרטגי ובמפת האיומים הבריטית הן באירופה‪ ,‬הן במזרח הים התיכון‪.‬‬
‫עליית משקלה של גרמניה כגורם מאיים ראשון במעלה על שיווי המשקל המדיני‬
‫ביבשת האירופאית ועל תחושת ביטחונה האסטרטגי‪ ,‬הימי והאימפריאלי של‬
‫בריטניה בעשור שקדם למלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בעיקר בשל מרוץ החימוש‬
‫הימי שהתנהל אז ביניהן‪ ,‬קיבלה ביטוי רחב ומקיף בספרות המחקר‪ .‬לענייננו די‬
‫אם ייאמר כי התפתחות זו הסיטה את תשומת הלב המדינית‪ ,‬הצבאית והימית‬
‫העיקרית של בריטניה מנחלותיה שמעבר לים לעבר מערב אירופה והים הצפוני‪.‬‬
‫כך עבר הדגש ממדיניות שמוקדה אימפריאלי למדיניות שמוקדה קונטיננטלי‪,‬‬
‫תוך הבנה שהמלחמה הגדולה הבאה שבריטניה תיקח בה חלק תהיה מלחמה‬
‫אירופאית‪ ,‬שבה זירת הלחימה החשובה והעיקרית תהיה במערבה של היבשת‪,‬‬
‫קרוב לוודאי על אדמה צרפתית‪ 37.‬יתרה מכך‪ ,‬בקרב קובעי המדיניות הלכה‬
‫והשתרשה הדעה שגם אם יתדרדר המצב במזרח התיכון לכדי התנגשות צבאית‬
‫רחבת היקף אל מול האימפריה העות'מאנית‪ ,‬הרי שזו תתרחש בהקשר של מלחמה‬
‫אירופאית כוללת‪ ,‬שבה 'התקפה תורכית על מצרים תתבצע במסגרת מלחמה‬
‫שתפרוץ בין ההסכמה המשולשת [קרי גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה ואיטליה] לבין‬

                                     ‫הברית המשולשת [בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה]'‪38.‬‬
‫משמעותו המעשית של שינוי זה בהקשר המזרח‪-‬תיכוני מצאה ביטוי בשני‬
‫ממדים‪ :‬בממד הימי‪ ,‬אוניות המלחמה העיקריות שהרכיבו את שייטת הים התיכון‬
‫הבריטית הועברו ממעגניהן במלטה ובגיברלטר לנמלי האיים הבריטיים וצורפו‬
‫ל'צי הבית' הראשי‪ ,‬הרחק מהים התיכון‪ .‬בכך לא ניתן היה להמשיך ולהבטיח את‬
‫השליטה הימית הבריטית בים זה אל מול הציים העוינים של איטליה ואוסטרו‪-‬‬
‫הונגריה‪ ,‬שעלולים היו להתערב במקרה של מלחמה בריטית‪-‬עות'מאנית‪ .‬החל‬
‫מ‪ 1907-‬התמקדו תכניות המלחמה של האדמירליות בהתנגשות ימית חזויה עם‬
‫גרמניה במרחב האיים הבריטיים‪ ,‬וב‪ 1910-‬קבעה ועדת ההגנה האימפריאלית‬

‫על עליית משקלה של גרמניה בחשיבה האסטרטגית הבריטית‪ :‬מקדרמוט‪ ,‬מהפכה בחשיבה;‬              ‫‪3	 7‬‬
                                     ‫האגי‪ ,‬הצי המלכותי; סטרון‪ ,‬מלחמת העולם‪ ,‬עמ' ‪.34-1‬‬  ‫‪3	 8‬‬

‫ועדת ההגנה האימפריאלית‪' ,‬מסמכים שהוכנו על‪-‬ידי המטה הכללי‪ :‬התקפה על מצרים מצד‬
                                            ‫תורכיה'‪ ,‬מאי ‪TNA, CAB 4/4/33 149B ,1912‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38