Page 14 - etmol 59
P. 14
החיות עולות לתיבת נח -בבית־הכנסת בגרשרצפות הפסיפס
גישת המסורת היהודית לאמנות היתה סובלנית
ומתונה ורצפות הפסיפס בבתי״הכנסת בתקופת
התלמוד היו מעוטרות בדמויות ובסמלים זרים
מאת אשר עובדיה
כתובת בבית־הכנסת בגרש בידי בני דורו כשהתחילו לצייר על פסי העיטורים הארכיטקטוני□ של בתי־
פס .מסופר עוד על ר׳ אבון ,שהראה הכנסת מן המחצית השניה של המאה
נערן משקפת ומדגישה את קשיי התקו לר׳ מנא את השערים המהודרים שעשה הרביעית ועד למאה השמינית לספירה
פה .סרובם של היהודים למלא אחר בבית-המדרש הגדול )״סדרא רבא״( דלים ביותר בהשוואה לעושרם
הצווים המלכותיים למיניהם דומה בטבריה .הדבר עורר את מורת רוחו ורבגוניות□ של העיטורים בבתי״הכנסת
לסרובו של דניאל לכבד רצון המלך. של ר׳ מנא בראותו במעשה זה עניין הקדומים יותר .חלקי הבנין היחידים
בנסיבות אלה ,יש אולי מקום לייחס שעוטרו בתבליטים הם כותרות העמו
מידה מסויימת של סמליות למחזה של מותרות. דים ,שחלקן בסגנון יווני ורובן* בסגנון
המקראי בפסיפס נערן ולראות בו מעין קורינתי .אלה עוטרו מדי פעם במנורה
נושאים מקראים בעלת שבעה קנים .מלבד הכותרות
אספקלריה לתקופה. עוטר גם הסורג ,וגולפו בו המנורה
תיאור אלילי מובהק המופיע ברצפות פסיפסי בתי-הכנסת ,שנועד להם וארבעת המוטיבים המסורתיים הנלווים
הפסיפס הוא גלגל-המזלות ,שבמרכזו מקום מיוחד באמנות התקופה ,עשירים אליה )שופר ,אתרוג ,לולב 1מחתת
דמות הליום ,הוא אל השמש ,והאנשות במוטיבים הנדסיים רבים ,צמחיים
של ארבע עונות השנה בפינותיו)חמת- ופיגוראטיביים היוצרים ״שטיח-אבן״. הקטורת( ,גפן בוקעת מתוך כד ,רימו
טבריה ,בית-אלפא ,נערן ,חוסיפה אפשר להבחין בסידרת נושאים המוש נים ,שושנות ,פרח החבצלת ,זרים,
וכנראה גם בח׳ סוסיה( ,למרות קביעתם תתת על היסודות הבאים :א .מחזה עלי-אקנתוס ,דגמים הנדסיים ,קומפוזי
של חז״ל ש״אין מזל לישראל״. מקראי :ב .גלגל-המזלות :ג .ארון-
משמעותו של גלגל המזלות באמנות ציה דמויית ״תחרה״ ושריגי-גפן היוצ
הפסיפס בבתי-הכנסת העתיקים עדיין הקודש עם מנורות לצדדיו.
לוטה בערפל .הנסיון לפרש את גלגל- המחזות המקראיים מתארים את רים מדליונים עגולים.
המזלות כלוח-שנה )פרוש המניח את עקדת יצחק )בית-אלפא( ,תיבת-נח האמצעים האמנותיים העיקריים
הדעת( או הנסיון לראות בו סמליות )גרש בעבר-הירדן ומופסוהסטיה בבתי-כנסת אלה היו רצפות פסיפס
בקליקיה שבאסיה-הקטנה( ,דמותו של צבעוניות ,ששטחן חולק על-פי רוב
קוסמית )פרוש הנראה לנו פחות סביר( דוד המלך כאורפאוס )עזה-מאיומס(
הם עדיין בגדר חיפושים וגישושים .עם ודניאל בגוב האריות )נערן וחרבת סו לספינים ,ותמשיחי צבע שעיטרו את קי
זאת ,קיימת גם אפשרות לפרוש סיה( .יש לציין ,שבית-הכנסת בנערן רות הבית )קטעים מהם נמצאו בבית-
הוקם ,ככל הנראה ,באמצע המאה השי
שית ,בתקופת שלטונו של יוסטיאנוס אלפא ורחוב(.
הראשון או אולי מעט מאוחר יותר, ר׳ יוחנן ,שחי במאה השלישית לספי
בימי יוסטין השני .היחס העויין W רה בארץ-ישראל ,לא מיחה בידי בני
השלטונות כלפי היהודים בארץ ,שלווה דורו כשהתחילו לצייר על הכתלים.
בגזירות וצווים מלכותיים מחמירים, לעומת זאת ,הוא לא היסס לשלוח את
גרם למיעוט הקמתם של בתי-כנסת
באותה תקופה .השאלת הסיפור המקר בר-דרוסיי לשבור את כל הצלמים
אי ,לצורך המחשתו החזותית בפסיפס שבמרחץ בטבריה ,שכנראה היו מקטי
רים לפניהם .ר׳ אבון )או אבין( ,שחי
בטבריה במחצית הראשונה של המאה
הרביעית לספירה ועמד בראש בית-
המדרש הגדול בעיר ,אף הוא לא מיחה
14