Page 15 - etmol 59
P. 15
אסטרולוגי לגלגל״המזלות בבתי'
הכנסת העתיקים בארץ .מעניין לציין,
כי גלגל״המזלות טרם נמצא בכנסיות
ומכלולים נוצריים בארץ בתקופה הביז״
נטית הקדומה והוא לעת־עתה נושא
ייחודי לבתי״הכנסת.
ארון־הקודש והמנורה
גונו של שטח הפסיפס אינו מורכב ותי- ארון הקוד ש בפסיפס חמת־טבריה ארון-הקודש ,המוצב בין שתי מנו
כנונו לרוב פשוט .רוב הפסיפסים מעי רות בעלות שבעה קנים ,שכיח אף הוא
דים על מלאכה פשוטה ועממית בעלת מעוז-חיים ,גרש )המנורה נמצאת כאן ברצפות הפסיפס של בתי־הכנסת)חמת-
כוח יוצר ,עז ודינאמי ,המושתתת לרוב במרכז הכתובת( ועוד .לעתים מופיעות טבריה ,בית־אלפא ,נערן ,בית״שאן וח׳
על יסודות מזרחיים .אמנות זו אינה שתי מנורות כל אחת לצדו של ארון- סוסיה :ברצפת בית״הכנסת ביריחו הוא
רחוקה מן האמנות הרישמית, קודש באופן סימטרי ,דוגמת בית- מתואר ללא המנורות לצדדיו( .תיאור
הביזנטית-נוצרית ,בת זמנה ,בתפיסה אלפא ,נערן ,בית-שאן ,חמת-טבריה ארון־הקודש ברצפות הפסיפס דומה
האסתטית ,במערך הקומפוזיציה ,בס ועוד .כדאי להדגיש ,שהמנורה במעון
מובלטת בגודלה כשהיא מצויה בין שני בצורתו לתאורים המגולפים באבן.
גנון ובמגוון העיטורים. על-פי-רוב מתואר ארון-הקודש כתי
בבית-הכנסת של חמת-טבריה מופי אריות. בה מעוטרת בעלת שתי דלתות ומעליה
עה לראשונה ,ברצפת אולם התווך, גמלון )כמו בנערן( ,או קונכיה )כמו
החלוקה לשלושה ספינים .בספין הסמוך בעלי-חיים וצמחים בבית-שאן( ,או גמלון ובתוכו קונכיה
למקום בו עמד ארון-הקודש מופיע )כמו בחמת-טבריה ,ח׳ סוסיה ובית-
תאור סימטרי ,שבמרכזו ארון-קודש בין פרט לנושאים העיקריים שהזכרנו אלפא( .לצידי הארון ,או בחזיתו ,מתוא
שתי מנורות וארבעת המינים .בספין קודם-לכן ,עוטרו רצפות הפסיפס של רת פרוכת ,המקושטת בדגמים עיטור-
האמצעי מופיע גלגל-המזלות ורק המח בתי-הכנסת או שוליהם גם בתיאורים יים שונים ומעוצבת לעתים בצורה
זה המקראי נעדר ברצפה זו .בספין ובמוטיבים שונים .נציין כמה דוגמות: פלאסטית ונאטוראליסטית .בבית-אלפא
השלישי ישנן כתובות ביוונית המזכי ברצפות-הפסיפס במעון )נירים( ועזה- מתוארים לצידי הארון גם שני אריות,
רות את שמות התורמים והנדבנים, מאיומם מתוארים בעלי-חיים ,מוטיבים ולהם אולי אפשר לייחס משמעות סמ
נתונים בין שני אריות הפונים זה אל זה מעולם הצומח וטבע דומם .הם נתונים
בתאור נאטוראליסטי למדי .ייחודה של במסגרת של מדליונים עגולים העשויים לית ,היינו שומר הארון.
רצפה זו בא לידי ביטוי לא רק משריגי-גפן ,היוצאים מתוך אמפורה פרט חשוב המופיע בפסיפסי בתי-
בראשוניותם של התיאורים ,אלא גם ומשתלבים זה מזה :כמו-כן ,מתוארים הכנסת הוא המנורה .המנורות המתוא
בתפיסה הקלאסית ובאיכות הטכנית ברצפות פסיפס אלו גם דגמים הנדסיים. רות בבתי-הכנסת ,הן בגילוף באבן והן
והאמנותית .הרצפה עשויה מקשת שולי הפסיפס בבית-אלפא מעוטרים בפסיפס ,צורתן אחידה .המנורה עומדת
רחבה של גוונים :מעברי הצבע בציפורים ,חיות ,דגים ,סלי-לחם ,קרני-
ההדרגתיים יוצרים משטחים קולטי אור שפע ,אשכולות-ענבים ,קערות מזון על שלוש רגליים המתאחדות ועולות
וצל ,והרושם המתקבל הוא עידון, ופרחים .ברצפת-הפסיפם של בית- כלפי מעלה ויוצרות את הקנה האמצעי
פלאסטיות ועומק מסויים בדמויות, הכנסת בנערן נמצא בסמוך לכניסה המסתיים בנר המרכזי .מן הקנה האמצ
שיחסי המידות שלהן מחושבים היטב. ספין שבו מתוארים חיות ועופות ,ביני עי יוצאים ששה קנים צדדיים המסתיי
כל אלה מוכיחים על יכולת וביצוע, הם גם ציפור בכלוב .מלבד אלה היו גם מים בששה נרות .התאור הוא בהתאם
שדוגמתם טרם נתגלו בארץ .מעניין תאורים אחרים ,כגון האריה והפר למסופר בספר שמות על מנורת המק
לציין שהדמויות מתוארות בנפרד זו מזו המוצבים בכניסה לבית-הכנסת בבית- דש .אולם ,בעוד שתיאור המנורה
ללא בסיס ורקע ,כמקובל במאה הרבי אלפא ,שני האריות העומדים לצדי בגילופי האבן הוא לרוב כללי,
עית .בחיפושים אחר השוואות לדמויות הכתובת הראשית ברצפת-הפסיפס הרי בפסיפסים ישנם נסיונות לתאר את
האנושיות ובעלי-החיים ,אין לנו אלא בחמת-גדר ,וכן לצדיה של המנורה ״פרחיה ,כפתוריה וגביעיה״ ביתר
לפנות לאחד ממרכזי אמנות הפסיפס בפסיפס של מעון)נירים( ולצדי הכתו פרוט .נוסף לכך ,מתוארות הלהבות של
הגדולים והחשובים של אותה תקופה, בות ביוונית בכניסה לבית-הכנסת שבעת הנרות ,כשהלהבה המרכזית
כלומר לאנטיוכיה ,שבה המסורת בחמת-טבריה .רמת הביצוע שונה בין עולה כלפי מעלה ואילו הלהבות הצדד
יות פונות ,במקרים מסויימים ,אל הלה
האמנותית של יצירת הפסיפס נמשכה פסיפס אחד למשנהו. בה האמצעית .תאור זה מתאים למסורת
ערכן האמנותי של היצירות והתאו- ככתוב בספר שמות כה ,ל״ז :״ועשית
רים השונים בפסיפסים הוא שונה .איר- את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה
והאיר על עבר פניה״.
מנורות מעוצבות היטב ,בהן ניתן
להבחין בנסיונו של האמן לתארן לפרטי
הן ,הן אלה של בתי-הכנסת בבית-שאן
ובחמת-טבריה .בבית-הכנסת השומרוני
בשעלבים ,מן המאה החמישים לספירה,
מתואר ככל הנראה הר-גריזים ,המקודש
לשומרונים ,בצורת גבשושית בין שתי
מנורות בעלות שבעה קנים ,העולות
בגודלן על ההר .לעתים ניתן להבחין
ברצפות הפסיפס של בתי-הכנסת במנו
רה יחידה כמו בבית-שאן ,יריחו ,מעון,
15