Page 7 - etmol 49
P. 7

‫בפירנצה שבאיטליה שנבנה בין השנים ‪- 1298‬‬              ‫הכניסה לבית־ספר כל ישראל חברים‬
‫‪ .1314‬ציון מתאים יכול היה לגלות‪ ,‬בי בניין‬             ‫שלט בפתח ביתו של האדריכל שיק‬
‫הי‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ .‬נבנה בין השנים ‪ 1928-1923‬לפי‬
‫תכניתו של האמריקני איתור לומיס הרמון‬                               ‫בראש מלון ״פאלאס׳׳‬
‫בביצועם של הקבלנים טוביה דוניה וברוך‬
‫קטינקא‪ .‬האדריכל הרמון הוא שבנה את‬
‫ה״אמפייר סטייט בילדינג״ בגיו־יורק שחשב‬
‫במשך שנים רבות כבניין הגבוה בעולם‪ .‬לעומת‬
‫זאת מצויין שם היתם ״הועד הערבי העליון״‬
‫על בנין ״פאלאט״ המפואר )משרד המטחר‬
‫והתעשיה( ויש להניח‪ ,‬כי שמם של הקבלנים‬
‫נעדר שלא במקדה‪ ,‬שכן היו אלו היהודים‬

                                    ‫דוגיה וקטינקא‪.‬‬
‫רק מעטים מתושבי העיר יודעים שאריק‬
‫מנדלסון‪ ,‬מגדולי האדריכלים במאה ה־‪,20‬‬
‫תיכנן את בית״החולים הדסה בהר הצופים‬
‫)‪ (1939-1936‬ושמו של האדריכל ריכרד קאו­‬
‫פמן אינו מצויין על אך אחד ממבני המגורים‬
‫הרבים והחשובים שתיכנן בשכונת רחביה בין‬

                               ‫השנים ‪.1940-1924‬‬

       ‫החומות והשכונות‬

‫לעומת ואח‪ ,‬מתועדת תומת״העיר־העתיקה‬
‫שנבנתה בראשית השלטון התורכי‪ ,‬היטב‪.‬‬
‫במקומות שונים בתומה ובשעריה קבועות‬
‫כתובות המספרום על השלמתה במחצית‬

                                        ‫המאה ה־‪.16‬‬
‫בכניסה לשכונות היהודית ובמבני הציבור‬
‫היהודיים שנבנו בין השנים ‪ 1914-1860‬כמו‬
‫מאה־שערים‪ ,‬כגסת ישראל‪ ,‬בחי אוגגרין‪ ,‬אהל־‬
‫משה ובו׳ מצויים לוחות הקדש הברון בהם‬
‫חקוקים פרטים רבים‪ ,‬כמו שנת הבניה‪ ,‬שם‬
‫התורם‪ ,‬הסכום שנתרם‪ ,‬אברו של מי ועוד‪,‬‬
‫אולם אין בהם זכר לשם האדריכל והקבלן‬

                                             ‫המבצע‪.‬‬
‫אחד הרחובות המתועדים ביותר מבחינת‬
‫הרצף הכרונולוגי של בנייח המבנים הוא רחוב‬
‫עמק־רפאים במושבה הגרמנית‪ .‬הבניה היתה‬
‫מצפון לכיוון דרום‪ .‬הבית הראשון שנבנה על'‬
‫ידי הטמפלרים הוא הבית הידוע בשם ״אבן‬
‫עזר"‪ ,‬שנבנה בשנת ‪ .1873‬בהמשך הרחוב‬
‫נמצא בניין יפה האופייני לבניה העירונית הער­‬
‫בית בשנות ה‪ 20-‬עם תאריך הבניה כספרות‬
‫מוסלמיות ‪ 1925 -‬ופסוק מהקוראן‪ .‬הבריטים‬
‫היו כמעט היחידים שמצאו לנכון לציין גם את‬
‫שנת הבניה וגם אח שם האדריכל והקבלן על‬
‫כמה בניינים ציבוריים חשובים שנבנו על ידם‪,‬‬
‫כמו על בניין מועצת עירית ירושלים )‪( 1930‬‬
‫ובנין בית התנ״ך )‪ ( 1926‬שלידו‪ ,‬שתוכננו ע א‬

          ‫ידי האדריכל האנגלי קליפורד הואדיי‪.‬‬
‫צורת עיצוב האותיות והמספרים בכתובות‬
‫״מסגירה״ את תקופת הבניה‪ .‬האותיות שבלו­‬
‫חות ההקדש שבשבתות היהודיות מסוף‬
‫המאה ה‪ 19-‬מעוצבות כמעט כולן בסוג אות­‬
‫יות כתב ה ‪T‬וע ככתב עברי עתיק‪ .‬ריבוי הלאו­‬
‫מים שבירושלים מתבטא בשימוש כשפות‬
‫וספרות שונות‪ .‬ספרות רומיות על בנין ג׳נראלי‬
‫)‪ ,(1930‬ספרות אתיופיות על בניין הקונסוליה‬
‫החבשית ברחוב הנביאים‪ ,‬אותיות יווניות על‬
‫מנזר סן‪-‬סימון ושימוש בגימטריא בציון שנח‬

                        ‫הבניה של מבנים יהודיים‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12