Page 10 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 10
8פתח דבר
ובמקומות רבים נוספים על פני כדור הארץ .אי-אפשר להבין את העולם המודרני
בלי להכיר בחשיבותן של התנועות הלאומיות ושל מדינת הלאום.
לפיכך כל בחינה היסטורית של העם היהודי בעידן החדש אינה יכולה
להיות שלמה בלי התייחסות אל הציונות .אי-אפשר לתאר את ההיסטוריה
היהודית משלהי המאה התשע עשרה ועד ימינו בלי להבין את התפתחותה של
התנועה הלאומית היהודית ואת כינונה של מדינת לאום יהודית .ספר זה טוען
שאין דרך להבין את התנועה הציונית בלי הקשר האמיץ בין המפעל הלאומי
המודרני לבין העבר היהודי הקדם-מודרני .הציונות לא הייתה פרי של 'המצאת
מסורת' ,כפי שמפרשים אותה חוקרים מודרניסטים שהלכו בעקבות ארנסט גלנר,
אריק הובסבאום ובנדיקט אנדרסון 1.היא ביטאה באופן ממשי את צורכיהם של
היהודים כקהילה אתנית ,תרבותית ודתית .התרבות היהודית הקדם-מודרנית,
יותר משהייתה מכשיר בידי האליטה הלאומית הייתה בפועל מניע ראשוני ומרכזי
להצלחתה של התנועה הציונית .הבסיס התרבותי המשותף לכלל היהודים הביא
להתגייסותם של ההמונים 'מלמטה' ולהצלחתו של המפעל הציוני .הציונות הייתה
אכן תנועה מודרנית פוליטית בעלת מטרות מדיניות קונקרטיות ,ברם את עצם
הצלחתה יש לזקוף בראש וראשונה לרכיב התרבותי שהקנה מצע משותף לכלל
הזרמים והקבוצות שהרכיבוה.
ההיסטוריון היהודי-צרפתי מארק בלוך הגדיר את עבודת ההיסטוריון כחקר
האדם בממד הזמן 2.הגדרה זו מתאימה גם לדרך שבה נהגתי בספר זה בחקר
הציונות וביחסה לממד הזמן :לעבר ,להווה ולעתיד .בלוך הזהיר את ההיסטוריונים
מפני שתי רעות חולות :האחת היא ההתעלמות מן ההקשר ההיסטורי שבו נוצרת
תופעה היסטורית מסוימת ,דהיינו אין להבין תופעה היסטורית אלא בהקשר של
זמנה והתפתחותה; השנייה היא המגמה המנוגדת ,המקדשת את ההווה ומעריצה
את המיידי .עמדה כזו מנתקת במפגיע את הקשר בין ההווה לבין העבר ומתעלמת
מן הקשר התרבותי העמוק הקיים בין תקופות היסטוריות 3.כפי שהצעתי להלן
הגישה התרבותית בחקר הלאומיות מתייחסת בדיוק כך אל חקר הלאומיות
היהודית .היא רואה את הציונות כיצירה מודרנית עכשווית שאינה יכולה להיות
מפוענחת אלא כחלק מן ההיסטוריה היהודית ומן העבר היהודי.
ששת פרקי הספר הם שישה מקרי מבחן המלמדים כל אחד בתחומו על
מרכזיותו של הממד התרבותי בחיי התנועה הציונית .את הרעיון לספר זה אני
נושא עימי בשנים האחרונות .אומנם לא בכל התקופה הזו עסקתי בכתיבת
הספר בפועל אבל הנושאים שבהם עסקתי במחקריי והקורסים שלימדתי בעיקר
באוניברסיטת בר-אילן ,במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ,חידדו אצלי
גלנר ,לאומים ולאומיות; הובסבאום ,לאומים ולאומיות; אנדרסון ,קהיליות מדומיינות. 1
בלוך ,מקצוע ההיסטוריון ,עמ' .72 2
שם ,עמ' .88–67 3
