Page 13 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 13
מבוא
הציונות בראייה תרבותית
הציונות כתנועה לאומית פניה כפולות כפני ָינוס .מבטה האחד כלפי העבר והאחר
כלפי העתיד .עובדה זו כשלעצמה אינה מייחדת אותה לעומת תנועות לאומיות
אחרות שהתפתחו באירופה במאה התשע עשרה .אולם הפנייה אל העבר לצורכי
ההווה ,כפי שהיא באה לידי ביטוי בתנועה הלאומית היהודית ,הייתה הכרחית4.
בלעדיה לא היה אפשר לקיים את התנועה .ראוי לזכור שלציונות ,בשונה משאר
התנועות הלאומיות ,חסרו הרכיבים ההכרחיים לבניין אומה :קרקע ושפה .הציונות
החלה כלאומיות תפוצה ולא כתנועה לאומית שצמחה מטריטוריה קיימת .נמצא
שהיא החלה כתנועה לאומית אתנית המבוססת על מורשת תרבותית .בספר זה
בכוונתי להראות עד כמה היה הרכיב התרבותי מכריע בהתפתחותה של התנועה
הלאומית היהודית .הציונות תוארה לעיתים כתנועה מהפכנית טוטלית ,כזו
ששינתה את סדרי העולם הישן ובנתה את העולם החדש ואת היהודי החדש,
העברי ,המנותק מן ההיסטוריה ,היהודי שפרם בכוח זרועותיו השריריות את
כבלי המסורת ואת השלשלאות ש'אסרוהו ברצועות של תפילין' ,אם לחבר יחדיו
את דבריהם הידועים של מכס נורדאו ושל שאול טשרניחובסקי 5.אולם ככל
שמעמיקים לחקור את שורשיה ואת יסודותיה של הציונות מתברר כמה עמוק
היא הייתה נטועה בעולם הערכים ,המיתוסים והזיכרונות ההיסטוריים היהודיים.
הם סירבו לעוזבה לא רק בעת עיצוב תודעת העבר שלה אלא גם במהלכן של
הכרעות פוליטיות בתקופת היישוב ואף בתכנון העתיד והחזון האוטופי הציוני.
הבסיס הראשוני והמשותף לכלל הציונים היה הגורל היהודי והמורשת התרבותית
והדתית .מעבר למצע המשותף הבסיסי הזה נחלקו חברי התנועה ופעיליה לזרמים
שונים ומגוונים ולעיתים אף מנוגדים .פנים רבות לציונות .הן מייצגות שאיפות
איסמר שורש טבע את המונח 'הפנייה אל העבר' ביחס ליהדות המודרנית וכיוון בעיקר 4
למפעלם של אנשי 'חכמת ישראל' ( )Wiessenschaft des Judentumsבגרמניה מראשית 5
המאה התשע עשרה .אני משתמש במונח זה כדי לאפיין את אנשי הזרם הלאומי היהודי
המודרני .ראו שורש ,הפנייה לעבר.
קריאתו של נורדאו לפתח את 'יהדות השרירים' בנאומו בקונגרס הציוני השני בשנת .1898
נורדאו ,כתבים ציוניים ,א ,עמ' .117ראו גם חריף ,ציונות ושרירים ,עמ' ;116–112שאול
טשרניחובסקי' ,לנוכח פסל אפולו' ,טשרניחובסקי ,כתבים ,א ,עמ' .88–86
11
