Page 16 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 16
14מבוא
כדורי הדגיש את חשיבותו של הממד האידיאולוגי הלאומי מימי המהפכה
הצרפתית ואילך .גלנר ,אולי החשוב מבין החוקרים המודרניסטים ,הדגיש את
השינוי הכלכלי-חברתי שחל בחברה המערבית בעקבות המהפכה התעשייתית.
לדעתו השינוי היה כה מהותי עד שלא היה אפשר כלל להשוות את החברה
הטרום-תעשייתית לחברה המתועשת המודרנית .אנדרסון הצביע על היווצרותו
של הדמיון הלאומי בעקבות מהפכת הדפוס ועידן השעתוק המכני .ספרות
לאומית ,הרומן ובמיוחד העיתון ,היו מנופי הצמיחה של הדמיון הלאומי מן המאה
השמונה עשרה ואילך .הובסבאום הדגיש את תהליכי המצאת המסורת במדינת
הלאום המודרנית ,שהואצו עד מאוד ונעשו המוניים ()mass-producing traditions
בתקופה שבין 1870ל .1914-הובסבאום לא שלל את השפעותיהן של תופעות
פרוטו-לאומיות ואת הצורך לבחון גם את הלאומיות 'מלמטה' ,באמצעות ההמון,
ולא רק 'מלמעלה' ,באמצעות המנהיגים 11.ברואילי העמיד במרכז את כוחה של
המדינה ואת הפוליטיקה בהתפתחותן של מדינות הלאום בעידן החדש .למרות
הדגשים השונים יש לומר שהמסקנות המאגדות את בעלי העמדה המודרניסטית
הן( :א) התנועות הלאומיות וכמוהן גם הלאומים הם תופעות חדשות שנוצרו בעידן
המודרני וכתוצאה ממנו; (ב) אין קשר אמיתי בין הלאומים והלאומיות למסורות
קדם-מודרניות12.
הגישה המודרניסטית עמדה לביקורת מצידם של חוקרים מדיסציפלינות
שונות .חלקם הצביעו על כך שהלאומיות כתופעה אוניברסלית ,כקטגוריה
של התאגדות אנושית וכביטוי לזהות קיבוצית ,אינה תלויה בהכרח בתקופה
המודרנית ואפשר למוצאה בתקופות קדם-מודרניות ואפילו בעולם העתיק .כך
גרסו למשל בעלי העמדה הפרימורדיאלית ( )Primordialismהאנתרופולוגים
קליפורד גירץ ואדוארד שילס בשנות השישים של המאה העשרים ,וגם סטיבן
גרוסבי במחקריו העכשוויים 13.היסטוריונים של ימי הביניים ,ובהם בולט
אדריאן הייסטינגס ,זיהו את התפתחותן של מדינות לאום מאות שנים לפני עידן
האורות של המאה השמונה עשרה 14.הייסטינגס טען שאנגליה הייתה המודל
הראשון של המדינה הלאומית כבר בימי הביניים המוקדמים .במחקריהם של
אביאל רושוולד ,קספר הירשי ,עזר גת ואלכסנדר יעקובסון הוקדמה תופעת
הלאומים והלאומיות עד העולם העתיק 15.חוקרים אתניים סימבוליים כמו
אנתוני סמית ,ג'ון ארמסטרונג וג'ון הצ'ינסון דחו את טענתם של המודרניסטים
שאי-אפשר להראות קשר בין תופעת הלאומים והלאומיות למסורות אתניות
שם ,עמ' ;308–263הובסבאום ,לאומים ולאומיות ,עמ' .13–1 11
סמית ,אתנו-סימבוליזם ,עמ' ;6–4גת ויעקובסון ,אומות ,עמ' .9–8 1 2
סמית ,האומה בהיסטוריה ,עמ' ;71–52גרוסבי ,רעיונות תנכיים; הנ"ל ,לאומיות; גירץ, 1 3
פרשנויות ,עמ' ;341–255שילס ,קשרים. 14
הייסטינגס ,בניית אומות. 15
רושוולד ,שרידות האומות; הירשי ,מקורות הלאומיות; גת ויעקובסון ,אומות.
