Page 20 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 20

‫‪  18‬מבוא‬

‫בראש וראשונה מן העובדה שההיסטוריה שיחקה תפקיד מרכזי ובולט במאה‬
‫התשע עשרה ולא רק כמכשיר לאומי 'מלמעלה'‪ .‬אובדן הזהות הקיבוצית בעידן‬
‫המודרני הוליד את הרצון לבנות תודעת עבר לאומית לא כמכשיר פוליטי בלבד‬
‫אלא כחלק משאיפה עממית 'מלמטה' לבניית זהות קולקטיבית‪ ,‬זהות שנשחקה‬
‫לנוכח מגמות אוניברסליסטיות אשר טשטשו את הייחודיות האתנית‪ .‬עלייתה של‬
‫ההיסטוריוגרפיה הלאומית לדרגת מדע מוביל בתנועות הלאומיות הייתה קשורה‬
‫לפיכך לחשיבות הרבה שהתנועה הלאומית ייחסה לעברה ההיסטורי של הקבוצה‬

                                                              ‫שבשמה היא דוברת‪25.‬‬
‫בהקשר זה חשוב לציין שעיצובה של תודעת עבר לאומית היא פעולה חברתית‬
‫מקיפה‪ .‬תודעת עבר לאומית אינה יצירה של ההיסטוריונים ושל ספרי ההיסטוריה‪.‬‬
‫בעיצוב ראיית העבר הלאומי השתתפו באופן פעיל הוגי דעות ופילוסופים‪ ,‬סופרים‬
‫ומחזאים‪ ,‬משוררים‪ ,‬אומנים‪ ,‬אנשי חינוך ופוליטיקאים‪ .‬הגיבורים המרכזיים של‬
‫שלושת הפרקים הראשונים בספר זה — סמולנסקין‪ ,‬אחד העם וביאליק — לא היו‬
‫היסטוריונים מקצועיים אך הייתה להם השפעה רבה על עיצובה של תודעת העבר‬
‫הלאומית‪ .‬הם נודעו כמנהיגים תרבותיים‪ ,‬כמשכילים לאומיים וכאנשי ספרות‪,‬‬
‫אנשים שיצרו את רפובליקת הספרות העברית ללא מימון וללא הכוונה לאומית‬

                                                                           ‫'מלמעלה'‪.‬‬
‫השפעתם הכבירה של אישים אלה על התפתחותם של מדעי היהדות בגרסתם‬
‫הציונית מצדיקה את הניסיון לתאר ולחשוף את פעילותם הספרותית והתרבותית‬
‫הקשורה למדעי היהדות‪ .‬הם הניחו את היסודות לתודעת העבר הלאומית‬
‫ולהיסטוריוגרפיה הציונית כפי שהתפתחה בארץ‪-‬ישראל בשנות העשרים‬
‫והשלושים של המאה העשרים‪ .‬מגמה תרבותית זו החלה להסתמן עם פעילותם‬
‫החלוצית הנמרצת של משכילים לאומיים רבים בעיקר במזרח אירופה‪ .‬הפעילות‬
‫התרבותית בציונות בראשיתה חצתה מחנות ושימשה קרקע משותפת אף למי‬
‫שדגלו בגישה מדינית כמו למשל משה לייב ליליינבלום‪ ,‬שהיה בשנות השמונים‬
‫המזכיר של תנועת 'חיבת ציון'‪ ,‬או נחום סוקולוב‪ ,‬ממנהיגי התנועה הציונית‪.‬‬
‫משכילים לאומיים אלה פעלו רבות בתחום התרבות העברית והעניקו פרשנות‬
‫לאומית לעבר היהודי‪ .‬הם היו אחראים להתאמתם של מונחים יהודיים מסורתיים‬

                                  ‫קדם‪-‬מודרניים לשפה לאומית תרבותית מודרנית‪.‬‬
‫חלק מחוקרי הציונות נקטו עמדות מודרניסטיות‪ ,‬לעיתים 'רכות' ולעיתים‬
‫'קשיחות'‪ ,‬כדי להעמיד את הציונות על יסודותיה ה'מומצאים'‪ .‬ספרו של שלמה זנד‬
‫'איך ומתי הומצא העם היהודי' נשען במפורש על עמדתו של הובסבאום‪ .‬זנד קבע‬
‫שהעם היהודי הומצא במהלך המאה התשע עשרה‪ ,‬וממציאיו הם אינטלקטואלים‬
‫לאומיים ציונים או פרוטו‪-‬ציונים‪ .‬היסטוריונים אלה — מגרץ ועד דינור‪ ,‬מדובנוב‬
‫ועד בארון — המציאו לשיטתו את הנרטיב הלאומי שאפיין את היהודים כאומה‪,‬‬

                                          ‫‪ 2	 5‬לורנס‪ ,‬לאומיות‪ ,‬עמ' ‪ ,730–713‬ובמיוחד עמ' ‪.716‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25