Page 24 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 24

‫‪  22‬מבוא‬

‫בגישה המחקרית התרבותית קיימת השאיפה לא רק להבין את התופעה הלאומית‬
‫כשיח פוליטי חומרי או מעמדי אלא גם לבחון מחדש את מרכזיותו של הגורם‬
‫התרבותי בתנועות הלאומיות ובמדינות הלאום המודרניות כדי לחדור למעמקי‬
‫התודעה העצמית הלאומית‪ .‬גישה זו מאפשרת להבין את תופעת הלאומיות ואת‬

              ‫מדינת הלאום בצורה מעמיקה ושלמה יותר משהציעו המודרניסטים‪.‬‬
‫הגישה הזו עדיין לא זכתה ליישום בחקר התנועה הציונית כפי שנעשה בספר‬
‫זה‪ .‬עם זאת לכתיבתו של מחקר זה סייעו מחקרים חשובים שנכתבו על הציונות‬
‫ותרמו רבות להבנת מורכבותה‪ .‬בספרו 'האידיאולגיה הציונית' הציע גדעון שמעוני‪,‬‬
‫בהתאם לגישתו המוקדמת של אנתוני סמית‪ ,‬לאפיין את הציונות כתנועה לאומית‬
‫אתנית‪ 37.‬שמעוני הראה כיצד הציונות התפתחה מתוך ההוויה האתנית היהודית‬
‫ותיאר כיצד התרחש בפועל המעבר משייכות אתנית לתנועה לאומית יהודית‬
‫במאה התשע עשרה‪ .‬ספרו החשוב של שמעוני עסק בהיבטיה האידיאולוגיים של‬
‫הציונות וסקר את מגוון הגישות בתנועה הציונית מראשיתה ועד הקמת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬אבל הוא לא בחן את השפעותיהם של המקורות התרבותיים הקדם‪-‬‬
‫מודרניים על הציונות‪ .‬גם חוקרים אחרים מן הזרם המרכזי של חקר הציונות ובהם‬
‫שמואל אלמוג‪ ,‬יוסף שלמון‪ ,‬חדווה בן ישראל‪ ,‬ישראל ברטל‪ ,‬שלמה אבינרי‪ ,‬אהוד‬
‫לוז‪ ,‬אלה בלפר ואחרים הצביעו על הקשר בין התנועה הלאומית היהודית לבין‬

                                                ‫העבר ההיסטורי של העם היהודי‪38.‬‬
‫לעומת המחקרים שהוזכרו לעיל הספר הנוכחי משחזר זו הפעם הראשונה‬
‫מאפיינים תרבותיים בציונות אשר מראים מדוע אי‪-‬אפשר לתאר ולהבין את‬
‫הציונות בלי יסודותיה התרבותיים הקדם‪-‬מודרניים‪ .‬בפרקי הספר סקרתי שורה‬
‫של מקרי מבחן המלמדים על מרכזיותו של הרכיב התרבותי בציונות‪ .‬פרקי‬
‫הספר עוסקים ביצירתה של תודעת העבר הציונית‪ ,‬בקשר בין הכרעות פוליטיות‬
‫לבין המורשת התרבותית היהודית‪ ,‬ובחדירתם של מיתוסים וערכים יהודיים‬
‫אל המחשבה האוטופית הציונית‪ .‬כאמור מראשית המאה העשרים ואחת הלכה‬

                     ‫והתגבשה העמדה האתנית‪-‬סימבולית כגישה בחקר הלאומיות‪.‬‬
‫אנתוני סמית וחוקרים אחרים נקטו גישה זו במחקרים מאוחרים יותר כאשר‬
‫הדגישו את היסודות התרבותיים של הלאומיות המודרנית‪ .‬ספרו של סמית 'עמים‬
‫נבחרים' (‪ )2003‬למשל‪ ,‬וגם ספרו על 'היסודות התרבותיים של האומות' (‪,)2008‬‬
‫הדגישו את ההיבטים התרבותיים בחקר הלאומיות בכלל ובהקשר הציוני בפרט‪39.‬‬
‫נוסף על כך הדגיש סמית את חשיבותם של הממד הרוחני ושל הממד הדתי‬

‫שמעוני‪ ,‬האידיאולוגיה הציונית‪ ,‬עמ' ‪ ;47–3‬הנ"ל‪ ,‬הלאומיות היהודית‪ .‬את הגישה האתנית‪-‬‬              ‫‪	37‬‬
                               ‫סימבולית פיתחו סמית ואחרים רק בתחילת המאה הנוכחית‪.‬‬             ‫‪3	 8‬‬

‫בן ישראל‪ ,‬בשם האומה; ברטל‪ ,‬מאומה ללאום; אבינרי‪ ,‬הרעיון הציוני; בלפר‪ ,‬זהות כפולה;‬              ‫‪	39‬‬
‫שיפריס‪ ,‬רפפורט‪ ,‬עמ' ‪ .364–328‬אלמוג‪ ,‬ציונות והיסטוריה; לוז‪ ,‬מקבילים נפגשים; שלמון‪,‬‬

                                                                                   ‫אם תעירו‪.‬‬
                                                                 ‫סמית‪ ,‬היסודות התרבותיים‪.‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29