Page 25 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 25
הציונות בראייה תרבותית 23
בלאומיות המודרנית ה'חילונית' ,אשר נתפסה בעיני פעיליה כקהילה של שותפות
מקודשת ,כקהילה המעניקה לנאמני התנועה תחושה של הזדהות למען מטרה
נעלה וגדולה .הקשר לתנועה הלאומית היה לעיתים חזק ומחייב לא פחות מן
הקשר לעולמה של הדת או ל'מסורת האותנטית' בלשונו של הובסבאום .תובנות
אלה מסייעות במיוחד לחקר הציונות ,שיחסי הדת והלאום בה אחוזים זה בזה
כפקעת שאין להתירה.
הגישה התרבותית שאני נוקט בספר הנוכחי אינה מתעלמת מחשיבותם הרבה
של ההיבטים הפוליטיים ומן ההקשר ההיסטורי המודרני שבהם צמחה הציונות
בשלהי המאה התשע עשרה ,בעת ייסודן של מדינות הלאום באירופה .עם זאת
הדגשתי במכוון את הרכיבים התרבותיים בציונות כדי להבין את מגמותיה
הסובייקטיביות ה'פנימיות' של הלאומיות היהודית .לדעתי את מפעל יצירתה
של התרבות העברית משלהי המאה התשע עשרה ,את חידוש השימוש בשפה
העברית ,את יצירת הספרות העברית ואת חיזוק מעמדה של ארץ-ישראל בתודעה
היהודית המודרנית יש לבחון כרכיבים עצמאיים רבי חשיבות בתודעה הלאומית
ובדמיון הציוני .התחייה התרבותית בציונות לא הייתה תוצר של מחשבה פוליטית
אינסטרומנטלית בלבד .הרכיב התרבותי בלאומיות היהודית היה למעשה ראשוני,
מרכזי ומכריע בשלבי העיצוב של התנועה הציונית.
ראויה לציון העובדה שאת התנועה הציונית הפוליטית הטרימה התעוררות
תרבותית עברית רחבה במזרח אירופה ,והיא באה לידי ביטוי בספרות העברית,
בעיתונות העברית ובשיח אינטלקטואלי ער של האינטליגנציה היהודית
המשכילית .יתר על כן ,את התנועה הציונית שיסד תיאודור הרצל בשלהי
המאה התשע עשרה הקדימה 'חיבת ציון' ,שהייתה תנועת לאומית מזרחית אשר
הממד התרבותי בלט בה במיוחד .למעשה עד שלהי מלחמת העולם הראשונה
לא הצליחה הציונות המדינית להיות גורם משמעותי בזירה הבין-לאומית.
כישלונותיהם החוזרים ונשנים של הרצל ושל ההנהגה הציונית המדינית למצוא
פתרון מעשי לרעיון המדינה היהודית ולהניע תהליך רדיקלי של יציאה מן הגלות
הובילו לחיזוק האסטרטגיה הציונית של 'עבודת ההווה' 40.פעילות זו ,אשר שלטה
בתנועה לאחר מותו של הרצל ,הייתה כרוכה בשורה של פעולות פוליטיות
ותרבותיות שמטרתן הייתה לחזק את התודעה הציונית של היהודים בארצות
מושבם.
ההכרה בכך שהחזון הציוני אינו עתיד להתממש בתוך שנים ספורות אלא רק
בחלוף זמן רב חיזקה את הממד התרבותי בתנועה .השפה העברית ,עיצובו של
החינוך העברי והחשיבות שיוחסה להם כאפיקי פעילות ציוניים ראשיים בארץ-
ישראל ובתפוצה היו למנוף רב עוצמה בתנועה הציונית מראשית המאה העשרים
4 0אלמוג ,ציונות והיסטוריה ,עמ' .173–130
