Page 23 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 23

‫הציונות בראייה תרבותית  ‪21‬‬

‫את נקודות התורפה של שתי הגישות שציינתי אסכם כך‪ :‬הגישה המודרניסטית‬
‫בחקר הציונות לוקה בהבנת חשיבותו ומרכזיותו של הממד התרבותי בציונות‬
‫ובהשפעתו המופלגת על תודעתם העצמית של פעיליה‪ .‬החוקרים המודרניסטים‬
‫סבורים שבכוחה של מניפולציה פוליטית או כלכלית אפשר היה 'להמציא אומה'‬
‫ולהבנות תרבות שלא נכחה בתודעה היהודית קודם לכן‪ .‬לעומתם בעלי הגישה‬
‫הפרימורדיאליסטית לוקים בהבנת ההקשר ההיסטורי שבו צמחה הציונות במאה‬
‫התשע עשרה והם מייחסים באופן אנכרוניסטי כוונות 'ציוניות' לתקופות קדומות‪.‬‬
‫בשונה משתי העמדות הללו אני טוען בספר זה שהפרספקטיבה התרבותית בחקר‬
‫הציונות‪ ,‬הנשענת על הגישה המחקרית האתנית‪-‬סימבולית‪ ,‬מאפשרת הבנה‬
‫מעמיקה‪ ,‬מורכבת ומדויקת יותר של הציונות כתנועה לאומית‪ .‬בדברים שלהלן‬
‫הצגתי את העקרונות שהנחו את גישתי המתודולוגית ואת הטיעון המרכזי של‬

                                                                             ‫ספר זה‪.‬‬

                                            ‫הגישה התרבותית וחקר הציונות‬

‫הגישה התרבותית בחקר הציונות שאני מציג בספר זה היא עמדת ביניים בין‬
‫העמדה המודרניסטית לבין הגישה הפרימורדיאליסטית‪ .‬אין אני כופר בחדשנותו‬
‫המפליגה של העידן המודרני‪ ,‬אך אני דוחה את טענת הבלעדיות של העת החדשה‬
‫על רכיבי הזהות הלאומית‪ .‬הזהות הלאומית אינה המצאה אלא פרשנות מודרנית‬
‫של תודעה אתנית עממית מוקדמת‪ .‬בעלי העמדה המחקרית התרבותית הדגישו‬

                                            ‫בחקר הלאומיות את הרכיבים הבאים‪36:‬‬

‫(א)	 המקורות הסמליים של הלאומיות כמו למשל מסורות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬ערכים‪,‬‬
‫מיתוסים וסמלים‪ ,‬אשר בחינתם מאפשרת הבנה של המגמה הסובייקטיבית‬

                                                       ‫ה'פנימית' של הלאומיות;‬
‫(ב	) הלאומיות מובנת בתוך מסגרת של מקצב הזמן הארוך (‪,)la longue durée‬‬
‫דהיינו את הלאומיות יש לבחון במסגרת תרבותית רחבה ולא רק בהקשרה‬
‫הפוליטי המיידי‪ .‬בשל כך נבחנת השפעת המורשת האתנית התרבותית הקדם‪-‬‬

                                                 ‫מודרנית על התנועה הלאומית;‬
‫(ג	) ההנחה שהיסוד האתני הוא מרכזי בקרב התנועות הלאומיות‪ ,‬שבאשר לחלקן‬

    ‫אפשר לתאר את המהלך ההיסטורי של המעבר מן האתניות אל הלאומיות;‬
‫(ד)	 היחסים הדינמיים בין האליטות לבין שאר פעילי התנועה וההשפעות ההדדיות‬

                                                               ‫של אלה על אלה;‬
‫(ה	) בחינת הקונפליקט הפנימי בתנועה הלאומית עקב הפרשנות המחודשת של‬

                                                        ‫המסורת בעידן המודרני‪.‬‬

                                                        ‫‪ 3	 6‬סמית‪ ,‬אתנו‪-‬סימבוליזם‪ ,‬עמ' ‪.40–13‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28