Page 14 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 14

‫‪  12‬מבוא‬

‫ומאוויים של כוחות ושל זרמים שכולם שאפו להגשימה ופעלו בתוכה למען מטרה‬
                                                        ‫זו אך בהבדלי גישה ניכרים‪.‬‬

‫התודעה ההיסטורית הציונית צמחה בשליש האחרון של המאה התשע עשרה‬
‫והעתיקה את פעילותה של 'חכמת ישראל' מן ההשכלה היהודית המערבית אל‬
‫התנועה הלאומית היהודית‪ .‬מלומדים לאומיים פעלו לחיזוק תודעת העבר היהודית‬
‫באמצעות כתבי עת‪ ,‬ספרות וחינוך לאומי מן השליש האחרון של המאה התשע‬
‫עשרה ואילך‪ .‬בתודעה הציונית הייתה שמורה להיסטוריה היהודית חשיבות יתירה‪.‬‬
‫העבר היהודי שיקף מעתה היסטוריה אחדותית של אומה בעלת עבר ועתיד‪ .‬זו‬
‫אולי גם הסיבה למקומה הבולט של ההיסטוריה במדעי היהדות בגרסתם הציונית‪.‬‬
‫מעבר לכך היחס הציוני אל ממד הזמן בכללו שיקף גישה מודרנית שהחלה בימי‬
‫ההשכלה ובמרכזה השאיפה להבין את העבר ולעצב את העתיד היהודי‪ .‬בחינתה‬
‫של התודעה הציונית מאפשרת לחשוף את מקורותיה התרבותיים הטרום‪-‬מודרניים‬
‫של התנועה הלאומית היהודית‪ .‬הציונות התבססה על מורשת אתנית ועל זיכרון‬
‫יהודי קדם‪-‬מודרניים אשר בשמם היא שאפה לכונן מדינת לאום יהודית מודרנית‪.‬‬
‫בדברי מבוא אלה הבהרתי את הטיעון המרכזי של הספר ואת גישתי המתודולוגית‪,‬‬
‫הבוחנת את הציונות מנקודת מבט תרבותית‪ ,‬בשונה מחוקרי לאומיות בעלי עמדה‬
‫מודרניסטית אשר רואים בציונות ברייה חדשה ללא כל קשר לעבר ההיסטורי של‬

                                                                        ‫העם היהודי‪.‬‬
‫הדגשתו של הממד התרבותי בציונות בספר זה נובעת מן הרצון להבין את‬
‫מכלול הרכיבים שתרמו להתפתחותה של הלאומיות היהודית‪ .‬לצידם של‬
‫המניעים הפוליטיים‪ ,‬הרציונליים‪ ,‬הכלכליים והחילוניים בהיווצרותה של התנועה‬
‫הציונית אני מציע לבחון לעומק את הרכיב התרבותי‪ .‬בחינה זו מאפשרת לחשוף‬
‫את תודעתם הסובייקטיבית של פעילי התנועה ונאמניה ולא רק את מטרותיה‬
‫המוצהרות של שכבת ההנהגה‪ .‬חקירת הרכיב התרבותי יכולה לסייע להבין‬
‫כיצד התודעה המעצבת של הציונות ביטאה את שאיפת ההצטרפות אל התנועה‬
‫'מלמטה' ואת ההזדהות העמוקה של יהודים מכל רחבי העולם עם מטרותיה ועם‬
‫יעדיה‪ .‬בספר הזה אני מבקש להעמיד במרכז את התודעה הציונית של העבר‬
‫והעתיד היהודי כפי שהתגבשה מראשית ימי התנועה ועד להקמת מדינת ישראל‬
‫ואת השפעותיה על הדמיון הציוני‪ .‬מטרת מחקר זה היא להוסיף נדבך להבנה‬

                                 ‫מלאה ומדויקת יותר של הציונות כתנועה לאומית‪.‬‬
‫השתמשתי להלן במונחים הלקוחים מחקר הלאומיות כפי שפיתחו חוקרי‬
‫הגישה האתנית‪-‬סימבולית‪ .‬לפיהם התנועות הלאומיות המודרניות מבוססות על‬
‫יסודות אתניים קדם‪-‬מודרניים ונושאים עימם רכיבים של זהות‪ ,‬מיתוס‪ ,‬ערכים‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬סולידריות וזיקה לטריטוריה הנתפסת כמולדת היסטורית‪ 6.‬בעלי גישה זו‬
‫נוטים להדגיש את המורשת התרבותית של הקבוצות האתניות ולא את הקשרים‬

                                                       ‫‪ 	6‬סמית‪ ,‬מיתוסים וזיכרונות‪ ,‬עמ' ‪.27–3‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19