Page 118 - סקסמוביל
P. 118
118
"טיילת שרובר" ,החזיר המוקד.
"יאללה בלגן" ,הוא צרח" ,נהרסתי היום".
התקהלות קטנה של אנשים מבוהלים יצאה מתוך החושך
אל הרחבה שמעל הטיילת ,מוארת בתאורה חיוורת,
והצביעה אל תחתית הערוץ משם נשמעו היריות .השלושה
יצאו מהאמבולנס על חגוריהם ונכנסו לאחד השבילים
במרוצה מבלי לדעת לאן.
"לאן אנחנו רצים?" שאל איציק מתנשף בכבדות.
"אין לי מושג" ,נשף יוסי.
החושך היה רב .רק ההילה שמעל הערוץ עוד הפיצה אור רך,
שהלך ונמוג ככל שהעמיקו לתחתית הערוץ .יוסי אוחיון
וצוותו רצו לאן שהוא בלי פנסים.
הפרק הרביעי
הזקן נוטה למות
בפעם הראשונה מאז שקנה את המכונית הקטנה הצטער
משה כהן שהיא כל כך איטית .הוא זעם .הוא קילל כמו
פעם .הוא עקף ונעצר בפקק ,נסע שוב ונעצר בתנועה שעל
הכביש .הוא מיהר.
"איך אתה מרגיש?" ,שאל את הזקן שבמושב האחורי.
הוא שמע אנחת כאב כתשובה .במראה לאחור ,מתוך הבזקי
פנסי מכוניות ותאורת הרחוב ראה משה פנים מכוסות במין
צבע שחור כמסכה .הוא ידע שהצבע השחור הוא דם
מתקרש.
"תהיה איתי אבא'לה .אנחנו לבית חולים".
הפגיעות של הזקן היו חמורות .הוא ראה חתך עמוק מגיר
דם בראשו עוד בדרכו במעלה השביל שבטיילת שרובר .הוא
זכר שהכניס את שתי ידיו מתחת לבתי השחי של הזקן
והרים את האיש .אנקת כאב הבהילה אותו .אולי נשברה
