Page 8 - שיקום נחל הארץ שמונה עצות
P. 8

‫מדוע חשוב להציל את נחלי הארץ?‬

 ‫למרות הכרה עולמית הולכת וגוברת בדבר חשיבותם הרבה של נחלים כאתרי נופש וספורט וכשומרי בריאותה‬
 ‫של המערכת האקולוגית כולה‪ ,‬נראה כי בארץ הבנה זו טרם חלחלה במלואה‪ .‬הוכחה לכך היא מצבם העגום‬
 ‫של נחלי הארץ הזורמים לים התיכון ושל הנחלים הזורמים למזרח – החרוד‪ ,‬הקדרון והירדן הדרומי‪ ,‬הסובלים‬

                                                        ‫מהזנחה ומזיהום‪ ,‬הגורמים להפסד הפוטנציאל הגלום בהם‪.‬‬

‫נדמה‪ ,‬כי אין חולק על חשיבותם של הנחלים במיוחד במדינה קטנה וצפופה‪ ,‬שבה השטח הפתוח‪ ,‬בעיקר‬
‫במרכז הארץ‪ ,‬הולך ומצטמצם משנה לשנה‪ .‬די אם נזכיר את הנהירה העצומה של הציבור לכל פארק ולכל‬
‫נחל שזורמים בו ולו מעט מים‪ ,‬לעיתים אפילו אם הם מזוהמים‪ .‬עתה ננסה לתאר לעצמנו איזו עליה באיכות‬

                                         ‫החיים היינו חווים אם בנחלי הארץ היו זורמים מים נקיים ובכמות ראויה‪.‬‬

‫ישראל היא מדינה חמה‪ ,‬שבה פעילות ספורטיבית ענפה גם בחורף‪ ,‬הכוללת שחיינים‪ ,‬גולשים סאפיסטים‪,‬‬
‫צוללנים ועוד‪ .‬סגירת חופים לפעילות בעקבות זיהום מהווה פגיעה קשה בציבור שנכסיו נגזלים ממנו על‪-‬ידי‬

         ‫המזהמים‪ .‬ועוד לא הזכרנו מחקרים המוכיחים עלייה בשוי נכסים נדל"ניים בשכונות שלידן זורם נחל‪.‬‬

 ‫אם כך נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע נחלי הארץ שלהם חלק נכבד בהיסטוריה‪ ,‬שלאורכם אתרי טבע ומורשת רבים‬
 ‫הקדושים לכלל הדתות ויש להם פוטנציאל גבוה להפוך לאתרי טיול‪ ,‬נופש וספורט‪ ,‬סובלים מהזנחה כה רבה?‬
 ‫התשובה לכך פשוטה‪ .‬חוסר הבנה וחוסר עניין מצד משרדי הממשלה ורוב הרשויות המקומיות‪ ,‬בדבר‬
 ‫חשיבותם של הנחלים‪ .‬חוסר העניין בא לידי ביטוי בהעדר תקציבים ממשלתיים לפיקוח ולאכיפה כנגד‬
 ‫המזהמים‪ ,‬היעדר תקציבים לשיקום נחלים וחמור מכל‪ ,‬הסטת תקציבים לנושאים אחרים‪ .‬אם נכמת את‬
 ‫תשומת הלב‪ ,‬המשאבים ואמצעי האכיפה שמשקיע המשרד להגנת הסביבה במניעת זיהום אוויר‪ ,‬למשל‪,‬‬
 ‫לעומת ההשקעה באכיפה על מזהמי נחלים‪ ,‬נגלה שהנחלים מפסידים ובגדול‪ .‬אמנם ניתן לומר‪ ,‬שזיהום‬
 ‫אוויר הורג יותר מזיהום נחלים‪ ,‬אך בקיץ ‪ 2019‬למדנו שגם מי שטובל בנחל מזוהם עלול לחלות בעכברת‪,‬‬
 ‫מחלה שגרמה לאשפוזם של רבים‪ .‬מכאן‪ ,‬שגם אם החלטת הממשלה מיוני ‪( ,2018‬התקבלה במסגרת‬
 ‫התוכנית האסטרטגית להתמודדות עם תקופת הבצורת במשק המים ‪ )2018-2013‬לשקם שבעה נחלים אכן‬

                                                                ‫תתממש‪ ,‬הרי שהמשך זיהום הנחלים יחבל ביישומה‪.‬‬
‫האבסורד הגדול הוא‪ ,‬שבמשך השנים השקיעה המדינה למעלה מ‪ 10-‬מיליארד שקלים בהקמת מכונים לטיהור‬
‫שפכים‪ ,‬במטרה להפנותם להשקיה חקלאית ולמניעת זיהום הנחלים‪ .‬אלא‪ ,‬שהמכונים ומערכות ההולכה‬
‫סובלים מתקלות רבות בעקבות הקמה רשלנית‪ ,‬בחלק מהמקרים‪ ,‬ובעקבות תחזוקה לקויה‪ .‬התוצאה היא‬
‫תקלות המורידות לטמיון השקעה של מיליארדים רבים‪ .‬אמנם‪ ,‬בעקבות הקמת תאגידי המים והביוב כמות‬

                                                                                 ‫התקלות פחתה‪ ,‬אך עדין מספרן גבוה‪.‬‬

‫דוגמאות לא חסרות‪ :‬לאורך נחל הנעמן פעלו מפעלים שהזרימו ביוב מזוהם לנחל‪ .‬בעקבות פעילות "צלול"‬
‫ההזרמה פסקה‪ ,‬אלא שכיום הנחל סובל מזיהום בריכות הדגים‪ ,‬שטרם הפנימו את הרפורמה‪ .‬בנחל הקישון‬
‫בו השקיעו המדינה‪ ,‬הרשויות והמפעלים מיליונים רבים‪ ,‬זורמים ביוב וקולחים עקב תקלות במט"ש עפולה‪,‬‬
‫זרימות ממט"ש מנדא ובל נשכח את המפעלים לאורך הקישון המזרימים מים באיכות שאינה מתאימה לנחל‪.‬‬

‫נחל תנינים סובל מזיהום מג'סר א‪-‬זרקה ומבריכות הדגים של מעגן מיכאל‪ ,‬נחל חדרה סובל מזיהום מהזרמות‬
‫קולחים מעיריית חדרה וממפעל נייר חדרה‪ .‬נחל הירקון‪ ,‬בשיקומו הושקעו מיליונים‪ ,‬במסגרת תוכנית גאולת‬

                                                                     ‫‪7‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13