Page 5 - מי ינהל את הים 6.1.14
P. 5

‫סמכויות מוגדרות פחות‪ ,‬אך קיים חשש‪ ,‬כי בסופו של דבר מנהלת חסרת תפקידים וחסרת שיניים תחטיא‬
                                                                                      ‫את המטרה לשמה הוקמה‪.‬‬

‫החלופה שואבת את מרכיביה ממודל ה‪ ,Integrated Coastal Zone Management -ICZM-‬המקובלת‬
‫במדינות רבות בעולם‪ ,‬ביניהן ארה"ב‪ ,‬אשר חשיבותו קבלה ביטוי בפרוטוקול באמנת ברצלונה וממודל‬
‫רשויות ניקוז ונחלים המקומי (תוך שיפורים נרחבים)‪ ,‬אך גם מדוגמאות עולמיות ומקומיות נוספות‪.‬‬
‫תוכנית ה‪ ,ICZM-‬עליה מבוסס מודל זה‪ ,‬פותחה לפני למעלה מ‪ 44-‬שנה בארה"ב‪ ,‬והיא מקובלת כיום‬
‫במדינות רבות בעולם‪ ,‬ביניהן מדינות מתפתחות רבות‪ ,‬אם כי כל אחת ממדינות העולם מיישמת את המודל‬
‫בצורה שונה‪ .‬התוכנית מבוססת על ההבנה כי התכנון המסורתי ושיטות הניהול המקובלות ביבשה אינן‬
‫מתאימות לסביבה הימית והחופית‪ ,‬וכי יש לקבוע שיטת ניהול מיוחדת למשאב זה‪ .‬חלק מהמדינות חוקקו‬
‫חוק מיוחד והקימו מכוחו רשות חדשה‪ .‬אחרות העדיפו לקבוע הנחיות בלבד‪ .‬פרוטוקול ‪ ICZM‬שבמסגרת‬
‫אמנת ברצלונה‪ ,‬עוסק בניהול אינטגרטיבי של הסביבה החופית‪ ,‬הכוללת את הים ואת החוף‪ .‬שיטת הניהול‬
‫כוללת מאפיינים אקולוגיים‪ ,‬כלכליים ושימושי קרקע המיוחדים לכל אזור‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתייחס הפרוטוקול‬
‫ליחסי הגומלין בין המדינות השונות ומעודד העברת מידע ושיתוף פעולה‪ .‬לפי שעה‪ ,‬רק שלוש מדינות‬

                        ‫אשררו את הפרוטוקול‪ .‬ישראל חתמה על הפרוטוקול ב‪ 2442 -‬אך טרם אשררה אותו‪.‬‬

                                                                                                        ‫השותפים‬

‫ברשות יהיו שותפים משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬נציגי ציבור ואנשי מדע‪ .‬שיתוף הרשויות המקומיות‬
‫נובע מההבנה כי כיוון שרוב הפעילות הימית מתרחשת בסביבה החופית‪ ,‬שבתחומן‪ ,‬שיתופן יגביר את‬
‫העניין שלהן ואת אחריותן לסביבה החופית והימית ואת מעורבותן בפיקוח על התשתיות שבתחומן‪.‬‬
‫הדברים אמורים במיוחד בשעת חירום‪ ,‬שעלולה לנבוע מתאונת דליפת נפט או שמנים שונים‪ ,‬בעקבותיה‬
‫ניתן יהיה לגייס את יכולות הרשויות המקומיות לסיוע מיידי‪ .‬דגם של שיתוף רשויות מקומיות ברשות‬
‫מנהלת מצוי ב‪ ,ICZM-‬אך גם במודל רשויות ניקוז ונחלים המקומי‪ ,‬המוכיח יתרונות רבים למעורבות‬

                                                                                   ‫רשויות מקומיות וציבור רחב‪.‬‬

                                                                                                 ‫המשרד האחראי‬

‫המשרד המתאים ביותר לקבלת אחריות על הרשות הוא המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬המרכז בידיו ידע רב בנושא‬
‫הסביבה החופית והימית‪ .‬השר להגנת הסביבה ממונה על יישום אמנת ברצלונה ועל יישום פרוטוקול ה‪ICZM-‬‬
‫שמתוקפה‪ .‬המשרד רואה את מכלול הפעילויות והבעיות והוא אינו בעל אינטרס סקטוריאלי של ענף כלכלי‬
‫אחד‪ ,‬כמו למשל משרד התחבורה (ספנות ונמלים)‪ ,‬משרד החקלאות (דייג) או משרד האנרגיה והמים (קידוחים‬
‫והתפלה)‪ .‬ניתן‪ ,‬אמנם לשקול להכפיף את הרשות למשרד הפנים‪ ,‬כמי שאמון על נושא התכנון וגם כמי שאינו‬
‫נחשב למשרד סקטוריאלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין‪-‬ספק‪ ,‬כי‪ ,‬בהשוואה ליתר משרדי הממשלה‪ ,‬למשרד להגנת הסביבה‬

                         ‫יש אמצעים רבים יותר להבטחת הפיקוח והאכיפה על הנעשה בסביבה החופית והימית‪.‬‬

                                                                                                    ‫מבנה הרשות‬

‫בראש הרשות תעמוד מועצה מורחבת הכוללת נציגים ממשרדי ממשלה‪ ,‬נציגי רשויות מקומיות‪ ,‬נציגי‬
‫ציבור ומדענים‪ .‬יו"ר הרשות יהיה איש בעל ידע והשכלה בנושא הימי‪ ,‬אשר ייבחר על‪-‬ידי המועצה‬

                                                        ‫‪1‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10