Page 15 - מגזין קורנה סוכות תשפא להדפסה22_Neat
P. 15
הרב שלמה אלימל עם ראש העיר, דף טעון גניזה
ר' מאיר אסולין ,משה אלדן ובני סיתאלכיל
מגזין קורונה 15 בסוגית שומרי גינות [כו' ע"א] דאיתא התם שומר גנות ופרדסים חולה קורונה – מצטער
פטורין בין ביום ובין בלילה וליעבדי סוכה התם וליתבו אביי אמר הפטור מן הסוכה?
תשבו כעין תדורו רבא אמר פרצה קוראה לגנב מאי בינייהו
איכא ביניינו דקא מנטר כריא דפירי ע"כ ,ופרש"י בזה"ל כעין מגפת קורונה הביאה גם אין ספור שאלות הלכתיות
תדורו כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח הנערמות על שולחנותיהם של פוסקי ההלכה והרבנים
דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה שליט"א בפלפול מיוחד ומרתק ,שוטח מורנו הגאון
אינו יכול להביאן שם מפני הטורח עכ"ל ,ומבואר בדברי רש"י הרב שלמה חיים אלימלך שליט"א ,מרבני השכונה
דעיקר הפטור הוא "מפני הטורח" דהרי אם יטרח יוכל להביא את צדדי הספק בנוגע לשאלה מעשית בתקופה זו:
מטותיו וכלי תשמישו רק כיון שיש לו טירחה להביאם לשם פטור. האם חולה קורונה שההליכה קשה עליו פטור מן הסו־
אומנם הריטב"א [כו' ע"א] פליג על רש"י וביאר באו"א הפטור
של שומרי גינות וז"ל שומרי פירות גינות פטורים וכו' אמר אביי כה? וגם :על חובת הזהירות מפני הסכנות
תשבו כעין תדורו וכיון שאין דרך לקבוע שם אינו חייב לעשות
בראשית המאמר ברצוננו להודות לעירית לוד ולעומד בראשה
שם סוכה עכ"ל. ראש העיר ידידנו הר"ר יאיר רביבו הי"ו שפועל ועושה רבות
מבואר בריטב"א דהפטור הוא משום דאין הוא מקום שרגילות גדולות ונצורות לדאוג לתושבי השכונה ברוח ובגשם ,ודואג
לקבוע דירתו [דגינות ופרדסים אינם מקום דירה] אך אינו פטור שתהא תורה מפוארת בכלי מפואר ,ה' יזכהו להאריך ימים על
ממלכתו בישוב הדעת בנחת ובשמחה ובכלל הברכה איתו עימו
מפני הטורח.
ושיטת רש"י דס"ל שטעם הפטור הוא 'מפני הטורח' ודאי דצ"ע שאר עובדי העיריה המסורים לעיר בכלל ולשכונה בפרט.
דכל המצוות כולם תלויות בטורח ומה שורשו וטעמו של פטור כמו כן יש להודות לידידנו הר"ר בני סיתאלכיל הי"ו מנהל תחום
זה שהוא מפני הטורח ,ואף דילפינן מקרא דתשבו כעין תדורו חרדים ,ששם על ליבו לדאוג לצורכי הציבור לכלל ולפרט בכל
דבעינן דמצוות ישיבה בסוכה תהא כעין דירה מכ"מ כ"ז בצורת ענין קטן כגדול והכל במקצועיות וברוח חוכמה ,בברכת בכל אשר
הישיבה בסוכה וכאן הרי מצד הישיבה בסוכה הוא יושב כמו
בביתו דאם יטרח להביא מטותיו וכלי תשמישו הישיבה בסוכה יעשה יצליח אכי"ר.
תהא ממש כישיבה בביתו רק דיש לו טורח לעשות את הסוכה בחובת הזהירות והשמירה מפני סכנות הגוף.
כביתו וא"כ אמאי פטור משום טורח זה ,הגע עצמך אחד שטורח בתורתנו הקדושה אנחנו מוצאים פעמים רבות התיחסות לחובה
לו לבנות סוכה כגון שהוא איש בא בימים וכי יהא פטור מלבנות על שמירת הגוף מפני הסכנה ואף החיוב לבטל המצוות החמורות
סוכה הא ודאי שלא א"כ ה"ה ומאותו הטעם אמאי פטרינן אחד ביותר כדי שישמור האדם על גופו ,ושורש הדברים בגמ' ביומא
דדרשינן מהפסוק 'וחי בהם' ולא שימות בהם ,והשו"ע כתב
שיש לו טורח להכניס מטותיו וכלי תשמישו לסוכה?. סימנים שלמים בחיוב שמירת הגוף כמבואר בסי' שכח' לגבי
ונראה שע"כ פליג הריטב"א ע"ד רש"י ,ובביאור שיטת רש"י חילול שבת ,וסי' תקנ' גבי תעניות ,ואף ביוה"כ שאיסור אכילה
כתבנו במק"א באריכות ותו"ד הוא דדין תשבו כעין תדורו הוא הוא בכרת חולה שיש חשש סכנה פטור כמבואר בסי' תריח'.
גדר איך האדם צריך לקיים מצוות סוכה דישבתו בסוכה צריכה ויעוין בשו"ע ביו"ד [סי' קטז'] סימן שלם שמזהיר מדברים רבים
להיות כעין דירה ,וכיון שיש לו טורח להביא מטותיו וכלי תשמישו של סכנה כגון ליזהר מזיעת אדם ,ולא ליתן מעות בפיו ,ועוד
אין הישיבה בסוכה כעין דירה ,אבל ודאי שגם רש"י מודה שעצם הזהרות רבות וכתב שם הרמ"א [סעי' ה'] הכלל הידוע שסכנתא
בניית הסוכה וכן הטירחה להגיע לסוכה אין בזה דין פטור של
חמירא מאיסורא.
מצטער. וביותר מצאנו ביו"ד סי' פז' שאף שקי"ל דטיפת חלב שנפלה
ודברים אלו מבוארים להדיא בבכורי יעקב [סי' תרמ' ס"ק יג'] לתבשיל בטלה בששים כידוע ,מכ"מ דג שנפל לבשר אינו בטל
ובהגהות חת"ס [סי' תרמ' ס"ה] וכ"פ המשנ"ב [ס"ק כד'] ע"ד בשישים דחמירא סכנתא מאיסורא[ ,אומנם לענין הלכה עיין
הרמ"א שכתב מי שכבו לו הנרות בסכה בשבת אין צריך לילך
לסוכת חברו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר וכתב החת"ס בש"ך בנה"כ סי' קטז' מש"כ].
שם [והעתיקו המשנ"ב הנ"ל] בזה"ל הינו בשעת אכילה אבל וההתיחסות של הפוסקים לכל ספק סכנה הוא כספק דאו'
פשיטא אפילו מי שאין לו מקום בחצרו לבנות לו סכה שצריך לחומרא ,עיין באו"ח סי' תריח' וביו"ד סי' קטז' [ובמש"כ בכה"ח
להמציא לו מקום לבנות לו סכה ואז שם ביתו כדרך שגם כל
השנה רגלים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו דלא כהמשתבשים שם ס"ק יז'].
שאינם מחיבים לבנות להם סכה במקום אחר שאין שם דירתו, ויעוין בבה"ל [סי' תריח'] גבי נאמנות הרופאים שכתב שם בשם
שו"ת רוח חיים [סי' תקנא' או' ד'] שכיון שרופאי ישראל הרבה
עכ"ל. מהם חשודים לעבור על דברי תורה וכו' צריך עיון רב אם יש
ופשט לשון החת"ס מבואר שטעם החיוב למצא מקום לבנות לסמוך עליהם ,והכל תלוי לפי ראות עיני המורה את הענין ,עכ"ל.
סוכה אף במקום טירחה משום שגם כל השנה רגלים לפנות וע"כ כאשר גדו"י מאשרים את הנחיות משרד הבריאות בודאי
מבית לבית והיינו דאין כאן פטור של תשבו כעין תדורו' כיון שגם שיש להשמע להוראות וההנחיות ולקיים החיוב מן התורה של
כל השנה הדרך הוא לעבור מבית לבית אם יש צורך אף במקום
טירחה ,ולדברי הריטב"א הנז' ניחא בפשיטות כיון דכל הפטור 'ונשמרתם'.
של שומרי גינות ופרדסים הוא משום דאין דרך לקבוע בגינות לבקשת העורכים נציג שאלה הנוגעת לחולה קורנה שנשאלנו
ופרדסים דירה הא מקום שדרך לקבוע שם דירה מחויב אף אם
מצטער ,וגם לדברי רש"י י"ל כנ"ל דעצם בנית הסוכה אין בו לקראת חג הסוכות.
כלל פטור של מצטער ,וכל הפטור שנקט רש"י דמצטער להביא שאלה :חולה קורנה שחלש מאוד בגופו ,ואין האכילה והשינה
מיטתו וכלי תשמישו הוא פטור באופן צורת הישיבה בסוכה שאם בסוכה מפריעה לו כלל ,אך ההליכה לסוכה קשה עליו מאוד האם
אינו יושב בסוכה ישיבה כעין דירה פטור מהסוכה ,אבל ודאי יש לו פטור של מצטער ,או כיון שהשינה והאכילה בסוכה אינה
דמחויב לבנות סוכה גם אם הוא מצטער וע"כ התיר הרמ"א מפריעה לו אלא רק ההליכה לסוכה קשה עליו אין לו פטור של
רק שא"צ לילך לסוכת חבירו דיש לו בזה דין מצטער הפטור
מצטער?
מהסוכה ,משא"כ בבנית הסוכה גם מצטער מחייב. פטור של מצטער הוא רק במצטער בעצם הישיבה בסוכה ,אך
ומבואר מכל הנ"ל שהפטור של מצטער הוא רק באופן שמצטער המצטער להגיע לסוכה אין לו פטור של מצטער ,ואף שיש בזה
בעצם ישיבת הסוכה ,אך אם כל הצער שלו הוא בטירחה לבנות
סוכה ,או בטירחה ללכת לסוכה אין פטור של מצטער ,וע"כ אריכות נזכיר כאן בקצרה המקורות לזה.
החולה שאין לו צער באכילה ושינה בסוכה וכל הצער שלו הוא מצאנו כמה סוגיות העוסקות בגדרי תשבו כעין תדורו ראשונה
רק בהליכה לסוכה ,חייב לטרוח לילך לסוכה ככל מצוות עשה
שאדם מחויב לטרוח לקיימם.
בברכת 'מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון' ושנזכה לביאת
גוא"צ בב"א.
