Page 242 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 242
Pg: 242 - 8-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
עלו מהקהל המתלהם שהפכו לעיוורים .הדלת נסגרה אחרי ההמון
המנסה בזעם צערו למצוא את פתח הבית.
ל ֹוט רועד מפחד ,יודע כי קריירת הדיינות שלו ב ְס ֹדם הסתיימה
ביום שבה החלה ,והוא מביט באורחיו ומבין כי אין אלה בני אדם
רגילים.
"מי לך פה בעיר? חתנים? בנים? בנות? הוצא את כולם מהעיר,
כי משחיתים אנחנו אותה! כי רבה צעקת העיר מלפני השם ,על-
כן שלח אותנו לשחת אותה!" סח אחד המלאכים ,מזרז את ל ֹוט
העומד במקומו ביראה.
ל ֹוט עקר רגליו ,רץ אל עבר חדרי בנותיו ,פותח את הדלתות
לרווחה ,רואה בקלון בנותיו הארוסות" .קומו ,צאו מהמקום הזה,
כי משחית השם את העיר!" אמר ל ֹוט לשני הגברים הצעירים
המסתכלים בזקן שפרץ לחדרם בבוז.
"לך תשתה עוד איזו כוס יין ,זקן" ,אמר אחד הבחורים בצחוק
כמתעלם מדבריו.
"באמת ,השם משחית את העיר בגלל מה שאנחנו עושים פה!"
זעק ל ֹוט בייאוש.
"אתה לא שם לב שאתה מפריע לנו?!" הבחור קם בכעס ממיטתו,
טורק את הדלת בפני הזקן .קול צחוק הבנות וחבריהן נשמע מתוך
החדר.
ל ֹוט מיהר לחדר בנותיו הצעירות ,מקים אותן ממקומן בבהלה.
"בואו איתי עכשיו! צריך לארוז!" ל ֹוט ובנותיו מנסים לארוז את
התכשיטים ,הזהב והכסף הנמצאים בביתִ .עי ִרית ,אשת ל ֹוט ,נכנסה
אל הבית מהדלת האחורית ,רואה בעיניה את התכונה המבשרת
רעות .היא שומעת את צעקות הזוועה העולות מפתח הבית ,מביטה
באימה בשני האנשים היושבים ביישוב הדעת על יד השולחן
ומביטים בחיוך קל בבעלה ובשתי בנותיה המנסים לאסוף את כל
המיטלטלין שבבית.
242
