Page 244 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 244
Pg: 244 - 8-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
רגע לנציב מלח העומד על מקומו .בנותיה הביטו באימן המאובנת
באימה ,מנסות בכוח למשוך אותה אחריהן.
"אל תסתכלו אחורנית ,אם אינכן רוצות למות!!!" צווח ל ֹוט על
בנותיו מפחד ,שמא יהפכו אף הן לנציבות מלח" .אנחנו חייבים
להמשיך לברוח!!!" ידיו אחזו בחוזקה בידי בנותיו ,מושכות אותן
אל עבר העיר שנותרה לפליטה.
קול צרחות וזעקות אימה העולות מהערים הנחרבות נשמעו כל
עת מנוסת האב ובנותיו אל עבר צ ֹו ָער .רעש קול מים אדיר עלה
באוזניהם ,מים השוטפים את העמק הפורה ,הופכים אותו לים
המוות ,ים המלח.
שער העיר פתוח לרווחה ,ל ֹוט ובנותיו נכנסים בבהלה אל תוך
העיר הניצבת על צלע ההר .מוות ואבדון ממלאים את העיר שנותרה
חשוכת חיים .המוות ממלא את כל הרחובות ,גופות חרוכות מעלות
צחנת גופרית ואש מוטלות בכל עבר .דממת מוות וסירחון מחניק.
"אין אנחנו יכולים להישאר כאן" ,סח ל ֹוט לבנותיו בהליטו את פניו
במטפחתו מפני הצחנה" :נלך להעביר את הלילה באחת המערות
שיש בסביבה ,עד שנחליט מה לעשות".
מסע קצר ,ל ֹוט מגלה מערה בקרבת העיר ,שמח להימלט מצחנת
המוות האופפת את צ ֹו ָער .הליל החל לרדת על העולם ,ל ֹוט ושתי
בנותיו נכנסו אל תוך המערה ,מסתתרים מאימת חורבן העולם.
אוויר קריר הנושא בחובו ריח נעים ממלא את חלל המערה ,ריח יין
אשר הצפינו אנשי צ ֹו ָער במערה למען יישמר באווירה הקריר של
המערה.
שתי הנשים הצעירות מצטנפות בפינה במערה ,מביטות אל עבר
אביהן היושב אבל על כספו ,אשתו ובנותיו .הוא מתבונן מפתח
המערה ,אל עבר הערים החרבות.
"אני חושבת שכל העולם נחרב ,ונותרנו אך אנחנו ואבינו הזקן",
אמרה הבת הגדולה לצעירה .האחות הצעירה נאנחת בבכי ,מבכה
244
