Page 248 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 248

‫‪Pg: 248 - 8-Front 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫"ואי ואי ואי‪ ...‬הם לא הגזימו אפילו במעט‪ֲ ,"...‬א ִבי ֶמ ֶל ְך מלך ְּג ָרר‬
‫הסתובב סביב ָ ׂש ָרה‪ ,‬מתבונן באישה שהובאה אל ביתו על ידי עבדיו‪.‬‬
‫"לא האמנתי להם‪ ,‬אבל אני אומר לך הם באמת לא הגזימו‪ ...‬איפה‬
‫התחבאת עד היום?" ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך המשיך להסתובב מסביב לסחורה‬

   ‫שהובאה אליו כסוחר ותיק‪ ,‬הבוחן בהנאה את מרכולתו הנדירה‪.‬‬
‫"ואני אומרת לך שלא כדאי לך לנסות לגעת בי!‪ "...‬אמרה ָ ׂש ָרה‬

                                                         ‫בקול בטוח ותקיף‪.‬‬
‫ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך צחק בהנאה‪" :‬גם משובחת וגם בעלת ביטחון עצמי!‬

                                      ‫מתאימה להיות מלכה בממלכתי!"‬
‫"אמרתי לך לשלוח אותי חזרה אל בית אחי! אני אישה נשואה!"‬

                                                        ‫לחשה בקול מצווה‪.‬‬
                                                       ‫"ואיפה בעלך?‪"...‬‬
             ‫"זה לא עניינך! תשלח אותי חזרה אל אחי‪ ,‬אחרת‪"...‬‬
      ‫צחוקו של ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך התגבר‪" :‬אני מקווה שלא תרביצי לי‪"...‬‬
‫קול צחוק בטוח נשמע מפי ָ ׂש ָרה‪" :‬לא! אני לא אלכלך את הידיים‬
                                           ‫שלי על איש מסואב שכמוך!"‬
‫"לי דווקא כן בא להניח את ידיי עלייך‪ֲ ,"...‬א ִבי ֶמ ֶל ְך התקפל בקול‬
‫אנקה‪ ,‬נופל על ברכיו‪ .‬מרגיש כאילו רגל נעלמה בועטת בחוזקה‬

                                                                       ‫בבטנו‪.‬‬
‫"לא נראה לי שכדאי לך להמשיך לנסות‪ ,"...‬גיחכה ָ ׂש ָרה לנוכח‬
‫ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך המנסה להשיב את נשימתו‪ֲ .‬א ִבי ֶמ ֶל ְך קם על רגליו‪ ,‬מנסה‬
‫לתרץ בשכלו את פשר החבטה‪ ,‬משתדל להסיח דעתו מהקולות‬
‫המוזרים העולים מרחבי ארמונו‪ .‬רגליו מוליכות אותו כשבוי בחבלי‬
‫קסם אל עבר היופי הנחשק‪ .‬גופו נישא ומוטל אל עבר השולחן‬
‫הערוך מטעמים ומעדנים‪ .‬השולחן מתרסק תחת גופו המסורבל‪,‬‬

                       ‫בגדיו מיטנפים מבליל המאכלים הניגרים עליו‪.‬‬
‫"ואני חשבתי לתומי שמלך צריך להיות מעט מלומד‪ ,"...‬צחקה‬
‫ָ ׂש ָרה בקול‪" :‬לפחות ללמוד מעט היסטוריה‪ ,‬לא למדת מה קרה‬

                                                                           ‫‪248‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253