Page 249 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 249

‫‪Pg: 249 - 8-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ל ַּפ ְר ֹעה מלך ִּמ ְצ ַר ִים לפני שנים מועטות?! באמת‪ֲ ,‬א ִבי ֶמ ֶל ְך"‪ ,‬צחקה‬
‫בנימת נזיפה‪" :‬ככה אתה רוצה למלוך?!‪ ...‬תראה איך אתה נראה!"‬
‫ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך המבוזה הביט על בגדיו המטונפים‪ ,‬מנסה להבין מה‬

                                                     ‫פשר הדבר המתחולל‪.‬‬
‫"תקשיב לי היטב‪ ,‬ילד! אני הולכת כעת לחדר הסמוך לישון‪.‬‬
‫אינני מתכוונת לצאת החוצה בשעה כזאת‪ .‬אבל אם אתה רוצה‬
‫להמשיך לחיות‪ ,‬אני מציעה לך לא להתקרב אל הדלת‪ .‬אתה מבין‬
‫שעד עכשיו התייחסו אליך בעדינות‪ .‬אז אני מציעה לך ללכת לישון‪,‬‬
‫ודבר ראשון בבוקר קרא לאחי שיבוא לקחת אותי מהמקום הדוחה‬
‫הזה! אם מה שקרה לך עד עכשיו שעשע אותך‪ ,‬אתה יכול לנסות‬
‫להתקרב לדלת!" ָ ׂש ָרה הפנתה גבה ל ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך‪ ,‬יצאה זקופת ראש‬

                                       ‫מהחדר והגיפה אחריה את הדלת‪.‬‬
‫קול חבטה נוסף שנשמע מתוך החדר ואחריו צווחת כאב העבירו‬

                                                               ‫חיוך על פניה‪.‬‬

‫דלת חדרו של המלך נפתחה בכוח על ידי שני עבדים ששמעו צווחת‬
‫אדונם‪ֲ .‬א ִבי ֶמ ֶל ְך מוטל על הארץ‪ ,‬פצוע וכואב מנסה להסתיר את‬

                                                                        ‫קלונו‪.‬‬
‫"אדוננו המלך!" צרחו העבדים כמתעלמים מההרס והחורבן אשר‬
‫בחדר‪" ,‬משהו נורא קורה בכל העיר‪ :‬נשים הרות אינן מצליחות‬
‫ללדת‪ ,‬אנשים לא מצליחים להתפנות בשירותים‪ ,‬אפילו התרנגולות‬
‫אינן מטילות את ביציהן‪ ,‬כאילו כל הנקבים נסתמו‪ ,‬ואיננו מבינים‬

                                                                       ‫מדוע"‪.‬‬
‫ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך הביט בעבדיו החצופים המתעלמים מסבלו‪" :‬תעזרו לי‬
‫לקום למיטה!" צווח על עבדיו‪" :‬האינכם רואים‪ ,‬מה קורה למלך‬

             ‫שלכם?! אתם רוצים שאערוף את ראשיכם מעליכם?!"‬
‫שני העבדים התבוננו במלכם‪ ,‬שמים לב למצב שבו הוא שרוי‪,‬‬

                                       ‫מחישים לסייע לו לעבור למיטתו‪.‬‬

‫‪249‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254