Page 247 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 247

‫‪Pg: 247 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק כז‬

            ‫ֲא ִבי ֶמ ֶלְך‬

‫"אני אמרתי לך‪ ,‬אדוני‪ ,‬האיש הזה שפל בתכלית!" ֱא ִלי ֶע ֶזר‪ ,‬עבד‬
‫ַא ְב ָר ָהם‪ ,‬נכנס אל אוהל ַא ְב ָר ָהם כשזעזוע על פניו‪ַ .‬א ְב ָר ָהם הביט‬
‫בעבדו‪ ,‬מנסה להבין על מה סערת הרוח הגדולה‪" .‬בן אחיך ל ֹוט!"‬
‫אמר בבחילה‪" :‬האיש הטמא הזה ניצל מ ְס ֹדם בזכותך וברח עם‬

                             ‫שתיים מבנותיו למערה‪ ,‬ושם הן הרו לו!"‬
                      ‫ַא ְב ָר ָהם הביט בעבדו בזעזוע‪" :‬אתה בטוח?!"‬
‫"בוודאי‪ ,‬אדוני!" אמר ֱא ִלי ֶע ֶזר בבושת פנים‪" :‬לולא סיפר זאת‬
‫לכל מי שהוא פגש לא הייתי אפילו מעלה זאת על דעתי‪ .‬אפילו אני‬
‫לא חשבתי שהאיש עד כדי כך טמא! הוא שלל את העיר צוער אחרי‬
‫שנהפכה והתעשר מאוד‪ .‬הוא סיפר לכול מי שמוכן לשמוע שהוא‬
       ‫צריך את העושר‪ ,‬כי הבנים שייוולדו לו יהיו בניו וגם נכדיו"‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם נאנח בעצבות על הדיוטא התחתונה שבה אוחז בן אחיו‪.‬‬
‫הוא חש כי צריך הוא להתרחק מהמקום לפני שיבוא ל ֹוט להתחבר‬
‫אליו‪ .‬הוא ידע כי אחרי חורבן הערים לא יהיו עוד אורחים נקלעים‬
‫אל אוהלו‪ֱ " .‬א ִלי ֶע ֶזר‪ ,‬אמור לאנשינו שיקפלו את המחנה‪ ,‬אנחנו‬

                                  ‫עוזבים את המקום דרומה לעבר ְּג ָרר"‪.‬‬
‫ֱא ִלי ֶע ֶזר השתחווה בשמחה לאדונו‪ ,‬יוצא בחפץ לב להכין את‬

                                        ‫המחנה להתרחק מל ֹוט ומבנותיו‪.‬‬

‫‪247‬‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252