Page 217 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 217

‫‪Pg: 217 - 7-Front 22-03-31‬‬

‫הבית ‪ -‬המרכז החינוכי‬             ‫לאהוב‬

‫בכל אורחות חיינו בבית‪ ,‬צריכים אנו לדעת שיש מישהו שלומד מהתנהגותנו ומביט בנו‬
                 ‫כהורים‪ ,‬ולכן על כל פרט ופרט צריכים אנו לשקול ולתת את הדעת‪.‬‬

                                                  ‫ילדים הם כמו מים זורמים‬

     ‫הילדים לומדים אצל איזה מורה מותר ְל ַא ֵחר ואצל איזה מורה אסור‪.‬‬
     ‫אצל מי מותר לצחוק ואצל מי אסור‪ .‬זהו מצב טבעי‪ .‬ילדים הם‬
     ‫בעצם כמו מים זורמים‪ .‬הם יזרמו בכל פירצה שמזדמנת‪ ,‬כל עוד לא‬
     ‫נחסום את הפירצה‪ .‬הילדים מבחינים מיד בשוני בין המורים‪ ,‬ועל פיו‬

                                                     ‫מנהלים את סדר הכיתה‪.‬‬

‫הדבר תקף גם בבית‪ .‬הם יודעים היכן הן חולשותיה של ה ֵאם והיכן של האב‪ ,‬והם תמיד‬
                                                                      ‫ינסו לבחון אותנו‪.‬‬

                           ‫בדקו את עצמכם האם בביתכם יכול להתרחש המקרה הבא‪:‬‬

‫דני קיבל רשות מהוריו לשחק בגן העיר עד השעה ‪ ,17:00‬אך חזר לביתו כשעה לאחר‬
                                                                                    ‫מכן‪.‬‬

‫האב פונה לדני‪" :‬דני‪ ,‬איפה היית? אתה מגיע לבית באיחור‪ .‬אני אשקול אם לתת לך‬
                                                    ‫בפעם הבאה אישור לצאת מהבית"‪.‬‬

‫אמו של דני שעמדה בצד‪ ,‬פנתה לבעלה הזועם‪" :‬אבא‪ ,‬הגזמת‪ ,‬לדני אין שעון‪ ,‬אני לא‬
                                                         ‫מבינה מדוע אתה כועס עליו?"‬

                 ‫דני שעמד בצד התחיל באותו רגע למלמל מילים בפיו ופניו החמיצו‪.‬‬

‫ראו‪ ,‬למעשה האם סתרה את דבריו של האב שניסה לבנות לבנו מסגרת ברורה‪ .‬בלי‬
‫לתת את הדעת‪ ,‬היא גיבתה את בנה והעניקה לו תחושה שאולי הוא צודק‪ ,‬מה שגרם‬
‫לדני לחוש שהוא אכן צודק‪ .‬על אף שיתכן כדבריה שהדבר נעשה בהיעדר שעון‪ ,‬אך‬

                                        ‫היא היתה צריכה להבליג ולחזק את דברי האב‪.‬‬

‫בעלי המוסר אומרים‪ :‬לגבי בן סורר ומורה כתוב‪ֵ " :‬אי ֶנּנּו ׁ ֹש ֵמ ַע ְּבקֹול ָא ִביו ּו ְבקֹול ִאּמֹו"‬
‫(דברים כא‪,‬יח)‪ ,‬הסיבה שאינו שומע היא‪ ,‬שיש שני קולות מנוגדים – קול אביו וקול אמו‬

                                               ‫– וזו הסיבה שגם לא כתוב 'בקול הוריו'‪.‬‬

‫‪217‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222