Page 233 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 233
Pg: 233 - 8-Front 22-03-31
הורים כמחנכים לאהוב
קול התורה
בהזדמנויות רבות נוהג היה כ''ק אדמו''ר מערלוי זצ"ל להזכיר את מאמר הצדיקים על
הפסוק שנכתב בפרשת בן סורר ומורהֵ " :אי ֶנּנּו ׁ ֹש ֵמ ַע ְּבקֹול ָא ִביו ּו ְבקֹול ִאּמֹו" (דברים
כא,יח) – איננו שומע את קול תפילתם וקול תחינתם וברכתם ,וזה הביא לכך שהפך לבן
סורר ומורה.
על האבא לדאוג שלמרות שמתפלל בכוונה ובהתלהבות ,לשתף גם
את הבן שישמע את קול התפילה ,וגם האמא בברכותיה ובתחינותיה
תהיה לדוגמה ולמופת בעיני ילדיה (בית סופריהם גליון כ' שבט תשס''ו).
הקולות שהקנו מסירות נפש לתורה
הגאון רבי יצחק שלמה אונגר סיפר על זכרונות מבית אביו הגאון רבי אברהם ,כשהוא
ממרר בבכי ובערגה" :כשהייתי ילד קטן ,אני זוכר שלא פעם התעוררתי בבכי מתוך
שינה ערבה ,בעקבות צעקה עזה שעוררה אותי.
מיד היתה מגיעה אמי ז"ל והיתה מניחה את ידיה על ראשי ומרגיעה אותי ואומרת:
"יצחקל'ה הקטן שלי ,זה עתה אבא סיים את קריאת שמע שעל המיטה ,והצעקות
ששמעת הם מילות ה"א-ח-ד".
סיים הגאון רבי יצחק אונגר" :מאותם קולות השגתי וקניתי מושגים של מסירות נפש
לתורה ולעבודת ה' ,וזה הפך להיות יסוד בחיי".
העשיר וראש הישיבה
הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל ,נהג לספר את הסיפור הבא ,מעשה אשר הוא עצמו
נתקל בו במהלך אחד ממסעותיו לגיוס כספים לטובת ישיבתו בברנוביץ ,דוגמה נפלאה
לאהבת תורה אמיתית:
באחת העיירות אותן פקד רבי אלחנן במסעותיו ,נקלע לסופת שלגים נוראה .הקור היה
צורב ,פתיתי השלג צנחו על מעילו והרטיבוהו עד לשד עצמותיו ,ואילו הבוץ הסמיך
אשר כיסה את פני כל הארץ דבק במגפיו ובמכנסיו.
באותה שעה בה צעד ר' אלחנן בעיצומה של סערה ,היה הוא בדרכו אל ביתו של גביר
מעשירי העיירה ,יהודי יקר אשר ידו פתוחה היתה תמיד לכל דבר מצוה ,ואת תלמידי
233
