Page 232 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 232
לאהוב Pg: 232 - 8-Front 22-03-31
הורים כמחנכים
אלא שהרבי לא התרשם משאיפותיו הנשגבות של האב" .היודע אתה מה יעלה בגורלו
של בנך?" שאל את בן שיחו .משהשיב הלה בשלילה ,ענה הרבי בעצמו והסביר" :ובכן,
בנך בדיוק כמוך ,גם הוא ירצה שיהיה לו בן תלמיד חכם .אם רצונך באמת בבן תלמיד
חכם עליך להראות לו דוגמה אישית במעשיך ,ולהמחיש לו למעשה עד כמה מחשיב
אתה את התורה הקדושה! אם אתה ,האב ,תסתפק בכך שתשנן באזניו כמה עז חפצך
לראותו גדול בתורה ,הוא יפנים אמנם את המסר על חשיבותו של בן תורה ,אך בכל
הנוגע לעצמו לא יעשה מאומה".
היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל היה אומר" :כל אדם רגיל לטעון ,כי איננו עמל ויגע
אלא בשביל בניו ,שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה .כאשר הבנים הללו מתבגרים,
שוב אינם נותנים דעתם על עצמם ,רק טוענים גם הם כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא
בשביל בניהם .אני כבר תאב אפוא לראות את הבן הראוי המיוחד שבשבילו טרחו
הכל"...
וכדברים הללו אמר אף הצדיק רבי יהושע מבעלז זצ"ל לאחד מחסידיו ,אשר התאונן
בפניו על בניו שאינם חפצים ללמוד ,על אף ששכר עבורם מלמד מיוחד בכדי להחכימם
בדברי התורה הקדושה.
"האם אתה בעצמך קובע עיתים לתורה?" שאל רבי יהושע את תלמידו ,ומשהודה הלה
כי אינו מקפיד על כך בשל טרדות הפרנסה המוטלות על כתפיו – נענה רבי יהושע
ואמר" :אהה ...אכן נודע הדבר! עליך לדעת ,כי לא בכדי קבעה התורה את הצווי
"ושננתם לבניך" בסמיכות לציווי "ודברת בם" ,שכן שני הציוויים הללו הינם בבחינת
"הא בהא תליא"...
ההורים ככלל ,שמחים לראות את בניהם מברכים יפה ולומדים או
קוראים ספר בזמנם הפנוי ,עלינו לדעת שאם אנו ההורים לא נשמש
דוגמה ,מהיכן בדיוק ישאבו הילדים מודל לחיקוי.
התעניין פעם האדמו"ר ה"לב שמחה" מגור זצ"ל אצל אחד האברכים ,האם הוא קובע
עיתים לתורה? "בוודאי" – השיב האברך – "אני משתתף תמידין כסדרן בשיעורי התורה
שנערכים בבית המדרש"" .אינני מתכוון בבית המדרש דייקא" – החזירו ה"לב שמחה"
– "אני מתכוון ללימוד בבית ,שגם הילדים יראו את האבא יושב ולומד!"
במקרה אחר הזכיר ה"לב שמחה" את אמרתו של ה"חפץ חיים" ,שפירש את הפסוק
"ולמדתם אותם את בניכם" ,אל תקרי "אותם" ,אלא "אתם" ,אם אתם תלמדו בעצמכם,
ילמדו גם הילדים ("לבם של ישראל" ,ח"ב עמ' קסא).
232
