Page 87 - LEEHOV - TO LOVE.LEEHOV - BOOK
P. 87
Pg: 87 - 3-Back 22-03-31
מקומה של האם בחינוך לאהוב
פעם אחת ,לעת זקנותה ,באתי
אליה ומצאתי אותה שוכבת
במיטה ובוכה .לשאלתי על סיבת
הבכי ,השיבה" :עם מה אני אבוא
לעולם הבא? עם מה?"
השבתי לה" :אמא ,הלא את
מכרת לחם ,עלית מידי יום מאות
מדרגות ,סחבת לחמים עד פתחי
הבתים .כך עשית שנים רבות,
והכל בשביל מה? כדי שיהיה לך
במה להאכיל את ילדיך שיוכלו
ללמוד תורה! את כל הלחמים
הללו ואת כל המדרגות הללו יעמידו על כף המאזניים ,ואלו יכריעו את הכף לזכותך!"
התרגשה ה ֵאם למשמע הדברים ואמרה" :החייתני בני ,החייתני!" (שאל אביך ויגדך ,ח"ב
עמ' קעב).
להקדיש זמן לבנים החוזרים מהישיבה
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל סיפר על אמו של ה'משנה שכיר' ,אשר היתה קמה
מידי בוקר באשמורת הבוקר עם בנותיה -כדי להכין עוגות טריות עבור בנה היוצא
ללימודו ,כאשר ידוע היה כי דברי המאפה מיועדים דוקא לבן-יקיר המקדים לקום
ולעסוק בתורה ...מסירות זו מצד ה ֵאם ובנותיה החדירה בליבו של בעל ה'משנה שכיר'
את ההערכה ליקרת התורה ,ובודאי תרמה חלק נכבד בהתעלותו!
ומכאן עלינו להתעורר ,כי אמנם לא כל ֵאם מסוגלת להמתין עד השעות המאוחרות
של הלילה ,ולא כל ֵאם מסוגלת להשכים קום ולאפות עוגות טריות עבור בנה היוצא
ללימודיו ,אולם בהחלט מסוגלת כל ֵאם לפנות את השעה בה מגיע הבן לאחר יום
של לימוד בישיבה -כדי להקדיש לו את מלוא תשומת הלב ואת מנות האהבה והחום
הדרושות לו!
כשבני הגדול – שהיום הוא אבא בפני עצמו – היה בן חמש עשרה ,הוא למד בישיבה
בירושלים ,רעיתי היקרה היתה נוהגת לקום השכם בבוקר על מנת ללוות את בננו היקר
לתחנת האוטובוס.
לימים סיפר בני ,שהיו אלו רגעים מיוחדים שתרמו להצלחתו בישיבה.
87
