Page 227 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 227
Pg: 227 - 8-Back 21-05-11
ר ו ב ד ו 227
האייזנצשטאב בפריז ,הברון קוּרט פ ֹון ֵבּהר ,לדאוג לסידורים האחרונים ולפקח
על העמסת המטען והכנתו להעברה" .ומה אתה מציע?" שאלתי את בּ ֹונ ֵיה" .את
האוסף לא ניתן להציל ,אבל אולי ניתן יהיה לחלץ מתוכו את הספר של פלדאן
בלי להיכנס לעימות ישיר עם רוזנברג" .הוא ציין כי אחד מאנשי שלומו בצוות
של פ ֹון ֵבּהר יוכל לבצע את העבודה .הבטחתי לו כי יקבל גיבוי מלא מצד
משטרת הביטחון בפריז.
הנחתי את היומן מידי .מבטי נדד אל מבואת הכניסה ומשם אל הדלת .לפתע
נתפסתי לייאוש מר ,תהומי ,שריפה את כוחותיי והביאני אל סף בכי .עתה
ידעתי :כף רגלה לא תדרוך כאן עוד .לראשונה מאז הפקידה בידיי את היומן
החל מכרסם בלבי חשש ,שמא לא אזכה עוד לראותה .בתוכי נפער חלל שאין
להכילו ,יגון שאין להפיסו איים לטרוף את רוחי .האם איחרתי את המועד? האם
אירע הנורא מכול? המחשבה הייתה מעל לכוחותיי ,בלתי־נסבלת ממש ,ואנוס
הייתי לנערה מעליי באחת .ראשי נחלץ כבפקודה להקים את רוחי מעפרה ,ואט־
אט השיב לי גם את נחישותי .וכי מה חשבתי לעצמי? כסילות היא לצפות מאדם
הנס על חייו שישוב ויפקוד את ביתו ,את המקום הראשון שבו יחפשוהו רודפיו.
אמינה חיה ,פסקתי ביני לבין עצמי .שאם לא כן ,מה סיבה יש לו ,לברנש ברכב
הסיטרואן ,לארוב לה מחוץ לביתה? עדות חותכת היא לכך שהצליחה לחמוק
ממנו ,וכפי הנראה מצאה מסתור זמני ,אולי בפריז ,אולי מחוצה לה ...הו,
האומללה! ספקותיי הוסרו ,ייאושי הודבר ואש האבדון שנשלחה לא ֵכּל בנפשי
שככה לעת עתה .לפי שעה ,ידעתי ,עליי לדבוק בתכניתי ולהישאר נאמן
לשליחות שלקחתי על עצמי .מבטי נתקל במזוודה שניצבה לצד המיטה.
השתכנעתי והלכתי כי לא ֵאר ֹו ואנשיו הם שעוקבים אחריי אלא רודפיה של
אמינה ,יהיו אשר יהיו .אך מהי הסיבה לכך? אולי סבורים הם בטעות כי יש
ביכולתי להובילם אליה? ואולם ,אם יש אמת בטענתו של סלינק לפיה משתייכים
הללו לאחוות סתרים נאצית ,האחראית אף לרציחתו של אמברוזיו ומבקשת
לעצמה אוצר גנוז כלשהו ,מה קשורה אמינה לעניין? ואולי ככלות הכול נטה לי
הגורל חסד ,ובדרכיו הערומות ,החומדות לצון ,זימן על דרכי את סלינק וחבורתו
כדי שיסירו את האיום מעל ראשי ,ולצד זאת גם יסייעו בידי לשחרר את אמינה
מכלאה? הדבר הנכון ביותר ,ידעתי ,הוא להשיג לסלינק את מבוקשו ולקוות כי
יעמוד במילתו .לזרוק פיתיון ,כך אמר ,ובתנועת מלקחיים ללכוד את המנוולים
ולחסלם .זוהי אפוא התכנית ,שיננתי לעצמי ,והעולם החל להתבהר מול עיניי.
הושטתי יד נחרצת אל מכשיר הטלפון שעל המכתבה ,אך הקו היה מנותק .אין
ברירה ,עליי לצאת החוצה .אבל ראשית נדרשתי להסיר מדרכי את השידה
שחסמה את הדלת .המשימה ,כפי שהתברר מיד ,לא הייתה פשוטה כלל ועיקר.
כוחותיו של אדם בשעת מנוסה גדולים לאין ערוך מכוחותיו בשעה שרוחו נוחה
