Page 232 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 232
Pg: 232 - 8-Front 21-05-11
232פ נ י י א נ ו ס
ושפתו התחתונה ,הבשרנית יתר על המידה ,הייתה משתרבבת מפיו בעת שדיבר,
כרכיכה שמנונית.
"אז אדוני מחפש את יוזף אמנזגור? כבר שנים רבות שאינו מלמד פה "...הוא
הביט בי בסקרנות גלויה והוסיף" :לא פעם תהיתי הכיצד זה נשתכח מהר כל
כך ...אם יורשה לי לשאול ,מה עניין לו לאדון הצעיר במלומד המדופלם?"
"אני עיתונאי "...אמרתי וגיששתי אגב כך אחר תעודת העיתונאי שבארנקי.
"הו ,אם כך זהו בהחלט סיפור שראוי כי יסופר; טרגדיה של ממש ,אך עם לקח
מוסרי ב ִצדה" .הוא התרווח בכיסאו ושילב את אצבעותיו העבותות על כרסו,
אגודליו זקורים כלפי מעלה" .יוזף אמנזגור" ,הוא שב וביטא את השם כדרך
שמבטאים שם של מכר ותיק" ,ללא ספק מן המלומדים החריפים והמעמיקים
ביותר שהילכו במסדרונות האלה במרוצת העשורים האחרונים ,והשנוי
במחלוקת מכולם .בראשית שנות העשרים כבר קנה לעצמו שם כמומחה
לסיסטמטיקה ,אך היה זה רק לאחר פרסום ספרו המונומנטלי ומעורר הפולמוס,
,Deus, éros et entéléchieשכוכבו דרך בשמי האקדמיה ומלומדים מכל רחבי
צרפת נהרו להרצאותיו .בחיבור זה ניסח אמנזגור שיטה תיאולוגית מרשימה
למדי מבחינת בניינה הפילוסופי ,אלא שמטעמים ברורים לא הותירה שיטתו כל
חותם על המחשבה התיאולוגית שבאה אחריה .אפשר שכבר בחיבור זה יכול
הקורא חד העין להבחין בניצניה של האפיקורסיות ה ַק ְרפּ ֹו ְק ַר ִטית שהתהוותה
במחשבתו ,אלא שבאותה עת כשלו גם המחמירים שבמבקריו בזיהוי יסוד מסוכן
זה והעדיפו לקשור כתרים לתעוזתו האינטלקטואלית ולקריאת התיגר המפורשת
על כל תיאולוגיה שקדמה לו .היו שכינוהו אתאיסט ,אחרים פנתאיסט ,אפילו
גנוסטיקן ,אך איש לא השכיל להבין את הרובד הניהיליסטי העמוק ,הטבוע
בעצם גישתו התיאולוגית והמגיע עד כדי צידוק החטא ממש .ובכן ,זהו נושא
שבוודאי יעניין את הקוראים שלכם ,ומן הראוי שיסופר בפרוטרוט .ודאי תרצה
לרשום את הדברים!"
השבתי לו כי ניחנתי בזיכרון מצוין ,והתאמצתי ככל יכולתי לעטות חיוך על
פניי.
"ודאי ,ודאי! כרצונך" ,השיב בחביבות" .באותם ימים הכירו לו בכירי
המלומדים טובה על שהצליח להרים את קרנה של התיאולוגיה בעיני
הפילוסופים ,ואת זו של הפילוסופיה בעיני התיאולוגים .אני זוכר כיצד כבר אז,
בהיותי סטודנט צעיר ,נהגה שמו בהערצה גלויה ,והסמינרים שלו היו לשם דבר.
שמו התפרסם גם מחוץ לכותלי הפקולטה ,וסטודנטים בני כל השנתונים ,לרבות
כאלה שלא מצאו כל עניין מיוחד בתיאולוגיה ,היו גודשים את האולמות כדי
להאזין לאיש שתואר בפי כול כעילוי .אבל אף שזכה בכל השבחים וציוני הכבוד
האפשריים ,נותר תמיד נטע זר בפקולטה ,ומעולם – כך נודע לי לימים – לא נכח
